זהר

שכב) ותאנא, בידא שמאלא, מתאחדן ארבע מאה וחמשין רבוא מארי תריסין, מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא. ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. פוק וחשוב, כמה אינון דבידא. וההוא ימינא אקרי סיועא קדישא, דאתי מדרועא דימינא, מתלת קשרין. דכתיב והנה ידי עמך. ומתאחדן מהאי, אלף וארבע רבוא, ותמניא, וחמש מאה אלפין מאריהון דסיועין בכל עלמא. ואקרון יד יי׳ עלאה. יד יי׳ תתאה. ואע״ג דבכל אתר יד יי׳ שמאלא. זכו ימין יי׳, אתכלל ידא בזרועא, והוי סיועא, ואקרי ימין. ואי לאו, יד יי׳ תתאה. תאנא, כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא, הכא כתיב, סוד יי׳ ליראיו.

פירוש הסולם

שכב) ותאנא בידא שמאלא וכו׳: ולמדנו, ביד שמאל מתאחזים ת״ן רבוא בעלי מגינים, ומתאחזים בכל אצבע ואצבע. ובכל אצבע ואצבע נמצאים עשרת אלפים בעלי מגינים. צא וחשוב, כמה הם בכל היד. והימין ההוא נקרא עזרה קדושה הבאה מזרוע ימנית מג׳ קשרים שבו. שכתוב, והנה ידי עמך. ומתאחזים מזה, אלף וד׳ רבוא, וח' רבוא וחמש מאות אלף בעלי עזרה בכל העולם. ונקראים יד ה׳ עליונה, ויד ה׳ תחתונה, כי אע״פ שבכל מקום יד ה׳ היא שמאל, אם זכו היא ימין ה׳, שנכללה היד בזרוע ונעשה עזרה ונקרא ימין. ואם לא, יד ה׳ תחתונה, שהיא שמאל. למדנו כשמתעוררים דינים קשים לרדת לעולם, כאן כתוב, סוד ה׳ ליראיו.
פירוש. כי יש ב׳ בחינות הארות בשמאל בזמן הארת הג״ר. א) גילוי הדינין שבו בסוד הזרוע הנטויה, שהוא מזמן המוחין דו״ק. והן במספר ת״נ רבוא, כנגד חג״ת נ״ה שבו. וכל מה שבכלל יש ג״כ בפרט בכל אצבע ואצבע. וז״ש, בידא שמאלא מתאחדן ת״נ רבוא מארי תריסין, שהם מגינים על החכמה מפני הרשעים שלא ימשיכו ממעלה למטה, מתאחדן בכל אצבעא ואצבעא, שהכלל מאיר בכל פרט. ובחינה ב) החכמה הנמשכת עם הדינים ההם. שה״ס עשר ספירות שבכל אחת מאירה החכמה, הנקראת אלף. וז״ש, ובכל אצבעא ואצבעא עשר אלפין מארי תריסין משתכחין. שה״ס עשר ספירות דחכמה. כי גילוי חכמה היא בסוד האצבעות (כנ״ל ב״א אות ק״ל).
ויש ב׳ בחינות בימין, בזמן הארת הג״ר, א) שהשמאל משמש לימין, והימין הוא השולט. שאז נקראים שניהם ימין ה'. כנ״ל. ב) שהימין מסייע שיתגלו אורות החכמה שבשמאל, דהיינו שמלביש החכמה בחסדים שלו, כדי שהחכמה תוכל להאיר. ואז נבחן הימין לסיוע ועזרה לשמאל. וז״ש, וההוא ימינא אקרי סיועא קדישא, דאתי מדרועא ימינא מתלת קשרין דהיינו שמסייע להארת החכמה שבשמאל. ואז שאותם חג״ת נ״ה דשמאל, שה״ס ה׳ דינין שהשמאל מעניש הרשעים בעת שהוא במוחין דו״ק, הם נגדלים עתה ע״י העזרה שבימין, ונעשים חמש מאות אלף, שמאות הם חסדים ואלף הוא חכמה, וכשה׳ דינים מתלבשים בחסדים נעשים חמש מאות אלף. ובחינת המוחין דימין עצמו, הם בסוד י״ב בחינות, וחד דכליל לון. דהיינו חו״ב תו״מ שבכל אחד ג׳ קוין ומלכות המקבלת כולם, והיינו ג׳ הויות שבכל אחת ד׳ אותיות, ומלכות המקבלתם. אשר מלכות המקבלתן ה״ס אלף, שבה מתגלה החכמה, וד׳ אותיות הויה האמצעית הן ד׳ רבוא. וז״ש, ומתאחדן מהאי אלף וארבע רבוא, אשר אלף, ה״ס מלכות, וארבע רבוא ה״ס הויה אמצעית, והם שניהם הם סוד הדעת. ותמניא, היינו עוד שמונה רביא, מב' הויות ימין ושמאל, שהם חכמה ובינה. וכל זה הוא במוחין דיד ימין עצמה, שהם חב״ד ומלכות המקבלתם. ונוסף עליהם, וחמש מאה אלפין, שהם ה׳ דינים דיד שמאל, שאחר התלבשותם בהסיועא דחסדים, נעשו לחמש מאה אלף. שהם חכמה וחסדים יחדיו, המכונים מאה אלף, בכל א׳ מה׳ דינים. וז״ש, כד מתערין דינין קשיין לאחתא בעלמא, דהיינו בזמן שזרוע ה׳ מגלה ה׳ דינים שלה להורידם על הרשעים, כאן, סוד ה׳ ליראיו. שכאן, אם הימין מסייע להלבישם בחסדים דג' קשרין שלו, מתגלה בהם סוד ה', שהוא החכמה, ליראיו, לאותם שיראים מפני הדינים ההם, ונזהרים שלא להמשיך החכמה ממעלה למטה.