זהר

שכב) וכד אתער, ואתהדר ליה נשמתיה, בכל מה דיקרב בידוי, כלהו מסאבי, בגין דשריא עלייהו רוח מסאבא וע"ד, לא יסב ב"נ מנוי, לאלבשא, ממאן דלא נטיל ידוי, דהא אמשיך עליה, ההוא רוח מסאבא, ואסתאב, ואית ליה רשו, להאי רוח מסאבא, לשריא בכל אתר, דאשתכח רשימו מסטריה.

פירוש הסולם

שכב) וכד אתער ואתהדר ליה נשמתיה, בכל מה דיקרב בידוי כלהו מסאבי: וכשמקיץ משנתו, ונשמתו חוזרת אליו. בכל מה שיגע בידיו, יטמא הכל. בגין דשריא עלייהו רוח מסאבא. משום שרוח הטומאה שורה עליהם. ועל דא לא יסב בר נש מנוי לאלבשא ממאן דלא נטיל ידוי, ועל כן לא יקח איש את מלבושיו להתלבש ממי שלא נטל ידיו. דהא אמשיך עליה ההוא רוח מסאבא ואסתאב. כי המשיך על עצמו רוח הטומאה ונטמא. ואית ליה רשו להאי רוח מסאבא לשריא בכל אתר דאשכח רשימו מסטריה. ויש לו רשות לרוח הטומאה הזה לשכון בכל מקום שמוצא רשימה מצדו.