זהר

שכב) ואם יפקון ביומא דדינא, אלין דלא הוו נטרין, אתמר בהון ויגוע כל בשר הרומש על הארץ. ואליו אתקריאו רשעים גמורים, דנדונים לאלתר למיתה, דבהון בשית יומין הות שכינתא מתתרכא. הדא הוא דכתיב ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה, ואלין אינון יומין דחול.

פירוש מעלות הסולם

שכב) ואם יפקון ביומא וכו׳: ואם יצאו מן הדין ביום הדין, שהוא ​ראש השנה, אלו שלא היו שומרים למצוות מילה לשמונה, ותפילין, ושבת, וימים טובים, בהם נאמר ויגוע כל בשר הרומש על הארץ, ואלו נקראים רשעים גמורים שנדונים לאלתר למיתה. שבהם. כלומר שע״י מעשיהם הרעים היתה השכינה מגורשת בגלות בין הקליפות, בששת הימים, זהו שכתוב ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה, ואלו הם ימי החול כי בשבת כל דינים מתעברין מינה, ועולה לאצילות.