זהר

שכא) והכא, כלא אתקן לרוחא מסאבא, למיהב ליה דוכתא לשלטאה. אשכח מדברא דאיהו חרוב מכלא, כמה דכתיב נחש שרף ועקרב וגו', דמתמן איהו שולטנותא דיליה. אשכח דהבא ספוקא כדקא יאות. אשכח אהרן, לאתתקפא בימינא, ולאתכללא ביה. כדין אשלים דוכתיה כדקא יאות, ונפיק ואשתלים עובדא.

פירוש הסולם

שכא) והכא כלא אתקן וכו': וכאן, במעשה העגל, הכל היה מתוקן לרוח הטומאה לתת לו מקום לשלוט. כי מצא מדבר שהוא חרוב מכל, כמ"ש, נחש שרף ועקרב וגו'. שמשם הוא השליטה שלו. מצא די זהב כראוי. מצא את אהרן, להתחזק בימין ולהכלל בו. אז נשלם מקומו של הסטרא אחרא כראוי. ויצא, ונשלם המלאכה.