זהר

שכא) מיא אתקלו בתיקלא, אלף וחמש מאה, באצבען, תלת נטיפו גו תיקלא, פלגו מנייהו לקיומא, ופלגו דעאלו לתתא. אלין סלקין ואלין נחתין, כיון דסליקו, בסליקו דידא, קאים תיקלא באורח מישר, ולא סטא לימינא ולשמאלא, הה"ד מי מדד בשעלו מים וגו'.

פירוש הסולם

שכא) באצבען ג' נטיפו גו תקלא פלגו מנייהו לקיומא ופלגו דעאלו לתתא: עם האצבעות ניתנו ג' טפות לתוך המאזנים. החצי מהן לקיום, וחצי מהן נכנסו למטה. פירוש, ג' פרקים יש ביד, החלק המחובר לכתף הוא נה"י, והזרוע הוא חג"ת, וחלק האצבעות הוא חב"ד. באופן שב' פרקין שה"ס היד נבחן לו"ק, ופרק הג' של האצבעות הוא הג"ר. וכיון שהמדובר כאן הוא מהשם מ"ב שהוא ג"ר כח"ב, ע"כ אומר, שניתנו באצבען, שהם בחי' ג"ר. והן ג' אלפים הנ"ל. ובעת עלית המלכות לבינה ונחצה המדרגה לב' חצאים מ"י אל"ה, נבחן אז אשר פלגו מנייהו דהיינו מ"י הוא לקיומא, נשאר בהמדרגה. ופלגו דהיינו אל"ה, דעאלו לתתא, שהם יצאו וירדו למדרגת זו"ן, כנ"ל. ולפיכך הם נבחנים כמו שמונחים בב' כפות המאזנים, מ"י בכף ימין, ואל"ה בכף שמאל. אלין סלקין ואלין נחתין, אח"כ כשאתוון אלה שבכף שמאל עולים ומתחברים עם הבינה, דהיינו בסוד נקודת השורק, נמצאים אלו אתוון מ"י נחתין, כלומר שאורם נעלם ונעשה חשך כנ"ל. כיון דסליקו בסליקו דידא קאים תקלא באורח מישר. כיון שאתוון אל"ה עולים בהעלאת היד, עומדת המאזנים בדרך יושר, אשר אתוון מ"י ואתוון אל"ה נמצאים שניהם למעלה ומאירים בשלמות. העלאת היד, פירושו בסוד נקודת החירק, המוצא על מסך דבחי"א, וממשיך קומת ו"ק, המרומז בב' פרקי היד בלי האצבעות כלל, אשר אז מתלבשת החכמה בחסדים, ומאירים שניהם בשוה, ואינם סותרים עוד זה את זה כנ"ל ולא סטא לימינא ולשמאלא. ואינו פונה לימין ושמאל, כי בסוד נקודת החולם היה פונה לימין בלבד, דהיינו לחסדים בלי חכמה, ובסוד נקודת השורק היה פונה לשמאל בלבד, דהיינו לחכמה בלי חסדים, אבל עתה בנקודת החירק מתלבשים ימין ושמאל זה בזה, ונבחן עתה שאינה פונה עוד לימין לבד או לשמאל לבד כמקודם לכן, כי כלולים זה מזה. הה"ד ​מי מדד כשעלו מים. מ"י פירושו בינה, מדד, היינו ע"י הזווג שעשתה הבינה על מסך דחירק מדדה ו"ק דג"ר, והעלימה הג"ר דג"ר, וסובב על הנ"ל שאומר מיא אתקלו בתקלא אלף וחמש מאות, דהיינו חצי המדרגה כנ"ל.