זהר

שכא) הכא אית לאסתכלא, בשעתא דאמרת משכני, איהו א', ואיהי ת'. ובשעתא דאמרת אחריך נרוצה, איהי ב', ואיהו ש'. ובשעתא דאמרת נגילה ונשמחה בך, איהו ג', ואיהי ר'. ובשעתא דאתיא נחש, כד אמרה נזכירה דודיך מיין, איהי ד', וההוא מקטרגא ק'. כל דא, אמאי מתחלפי אתוון מאתר לאתר, איהו אתחלף באתוץ אחרנין, ואיהי אתחלפת באתוון אחרנין.

פירוש הסולם

שכא) הכא אית לאסתכלא וכו': חוזר על הדברים כדי לבארם ביותר. כאן יש להסתכל. בשעה שאמרה משכני, הוא, ז"א, א', והיא, המלכות, ת'. ובשעה שאמרה אחריך נרוצה, היא ב', והוא ש'. ובשעה שאמרה, נגילה ונשמחה בך, הוא ג', והיא ר'. ובשעה שבא הנחש, דהיינו כשאמרה, נזכירה דודיך מיין, היא, המלכות, ד' ואותו המקטרג הוא ק'. ושואל, למה מתחלפות האותיות כל כך ממקום למקום, הוא, ז"א, מתחלף באותיות אחרות, והיא, המלכות, מתחלפת באותיות אחרות.