פירוש מעלות הסולם
שכא)
דאית מ״ט אנפין וכו': וישנם מ״ט פנים למטה בבי״ע מבחינת ישראל הקטן שהוא מלאך מטטרו״ן והוא כולל מ״ט פנים. ובהם יזהירו בעלי המשנה, כי היא היינו המשנה היא שנית להלכה היינו מלכות, שפחה שלה,
משום זה נאמר
כי מרדכי היהודי משנה למלך, כעין זה משנה מלשון משניות משנה למלך, ובה יזהירו בעלי המשנה, כנ״ל (אות שי״א).
פירוש, כמו שיש זכר ונקבה באצילות שהם זו״ן כן יש זו״ן במלכות עצמה מפני שכלולה מעשר ספירות, ובחינת ז״א שבה המאיר ממטה למעלה הוא בחינתה עצמה, ובחינת הזכר שבה המאיר ממעלה למטה לבי״ע הנפרדים נקרא מטטרו״ן, ונודע שיש בגוף כל מה שיש בראש, לזה אומר
ואית מ״ט אנפין וכו'
כגוונא דא משנה למלך היינו בחינת הגוף המאיר ממעלה למטה,
וביה יזהירו מארי מתניתא אלו שהם בבי״ע, ולכן נקראים בעלי משנה שנוטלים הארתם ממטטרו״ן שהוא שני למלכות.
ובזה מובן היטב מה שכתוב בזהר חדש שיר השירים (אות ק״ס)
משנה איהי שרותא דרישא וכו'
ברייתא איהי בתקונא ירכין ורגלין, גופא בתיקונא דאתחזי לה, שמשנה ה״ס קשוטי ג״ר וראש, וברייתא ה״ס קשוטי נה״י, וחלק התורה המיוחס לחג״ת שהוא גוף המלכות חסר, (עי׳ שם בסולם מאמר קשוטי כלה) כי הכונה היא לרישא דגופא שה״ס חג״ת, ולזה מסיק שם
גופא בתקונא דאתחזי לה היינו שמחלוקת התנאים של המשנה ה״ס קשוטי ג״ר שה״ס חג״ת ראש הגוף עד החזה. וברייתא ה״ס קשוטי כלה של נה׳׳י שהם ירכיו ורגליו ושניהם חג״ת נה״י הם תיקונים של גוף המלכות אבל בראש המלכות שהוא חב״ד ה״ס אצילות ואין שם מחלוקת בסוד ולא במעשה בראשית בשנים, (עי' לקמן אות של״ו).
