זהר

שי) ואי תימא, הא כתיב אלה דברי הברית. הכי הוא ודאי, דכל אינון לא מתקיימין, אלא מגו אלה, דתמן כל לווטין כמה דאוקימנא דאיהו ארור, דכתיב ארור אתה מכל הבהמה. ובג"כ, אקדים ואמר אלה, דקיימא למאן דעבר דברי הברית. אלה המצות אשר צוה יי' את משה, בגין דפקודיא דאורייתא לאתדכאה בר נש, ולא יסטי לאורחא דא, ויסתמר מתמן, ויתפרש מנייהו.

פירוש הסולם

שי) ואי תימא הא וכו': ואם תאמר, הרי כתוב בתוכחה, אלה דברי הברית. ומשיב, כך הוא ודאי, שגם כאן סובב על הסטרא אחרא, כי כל אלו הקללות אינן מתקיימות אלא מתוך אלה, ששם כל הקללות כמו שהעמדנו. שהסטרא אחרא הוא ארור, שכתוב, ארור אתה מכל הבהמה. ומשום זה הקדים ואמר, אלה, העומד על מי שעבר על דברי הברית. וכן אלה המצות אשר צוה ה' את משה. כי מצות התורה הן לטהר האדם שלא יסור לדרך הזה של אלה, וישמר מהם ויפרד מהם. ושיעור הכתוב, אלה המצות, שעל טהרת אלה באות המצות.