חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות שי

זהר

שי) פתח ואמר וה' בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ. כד בעי קב"ה למברי עלמא, אסתכל גו מחשבה, רזא דאורייתא, ורשים רשומין, ולא הוה יכיל למיקם עד דברא תשובה, דאיהי היכלא פנימאה עלאה, ורזא סתימא, ותמן אתרשימו ואתציירו אתוון בגלופייהו.

פירוש הסולם

שי) פתח ואמר וכו': פתח ואמר וה' בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ. כאשר רצה הקב"ה. שה"ס הבינה, לברוא העולם, שה"ס זו"ן, הנקראים שמים וארץ הסתכל תוך המחשבה שה"ס חכמה, סוד התורה, ורשם רשומות דהיינו שרשם רשומות והמשיך אור החכמה אל זו"ן, שה"ס שמים וארץ, והעולם לא היה יכול לעמוד, כלומר, שלא יכלו לקבל האור מחמת כח הצמצום והדין שהיה בהמלכות. עד שברא תשובה, שהיא היכל פנימי ועליון, וסוד סתום. עד שברא תשובה, פירושו עד שהעלה המלכות לבינה, שאז נקראת הבינה בשם תשובה, שנתמעטה הבינה, בסוד נקודה בהיכליה, שבזה נתמתקה מדת הדין שבמלכות בהבינה, ונעשית ראויה לקבל אור החכמה. כמ"ש לעיל. (בראשית א' דף י"ב ד"ה וכד אתתקן ע"ש כל ההמשך) וזהו שאומר והוא היכל פנימי ועליון וסוד סתום. כי ההיכל נסתם בסוד הי' שנכנסה באור ההיכל, והאור נעשה לאויר, כמ"ש שם בארוכה.
ותמן אתרשימו וכו': ושם, בהיכל הנזכר, נתרשמו ונצטיירו האותיות שהם זו"ן, בחקיקותיהם. כלומר שנעשו ראוים לקבל המוחין משם.