זהר

שיט) והכי תניא, ויהי אור, והיה אור לא נאמר, אלא ויהי אור, שכבר הוה. אוף הכא ויהי בשלשים שנה, והיה לא נאמר, אלא ויהי, דהא כבר הוה. ורזא דא דכתיב, על נהר כבר, על נהורא דכבר הוה. ברביעי: דא דוד מלכא, כמא דאתמר. ואיהו קיימא בארבע סרי, לאנהרא. איהו רביעאה ודאי. בחמשה: דא שלמה מלכא, דאיהו אשלים לכורסייא, דכתיב וישב שלמה על כסא ה׳ למלך.

פירוש הסולם

שיט) והכי תניא, ויהי וגו׳: וכך למדנו. ויהי אור. והיה אור לא נאמר, אלא ויהי אור. כי פירושו, אור שכבר היה (כנ"ל בראשית אות ב׳ ע"ש). אף כאן ויהי בשלשים שנה, והיה לא נאמר, אלא ויהי, כי כבר היה. וזה סוד שכתוב, על נהר כבר, דהיינו על האור שכבר היה. ברביעי זהו דוד המלך כמו שאמרנו. והוא עומד בארבע עשר לחדש להאיר. דהיינו בסוד הלבנה המאירה בי"ד בחדש, שאז עוד אינה במלואה. והוא רביעי ודאי, דהיינו רביעי לאבות, שהוא המלכות שלאחר חג"ת. בחמשה, זהו שלמה המלך, שהוא בסוד הלבנה בט"ו לחדש, המאירה במילואה, כי הוא משלים את הכסא, שהוא המלכות, שכתוב, וישב שלמה על כסא ה׳ למלך.