זהר

שיט) ואי תימא הא בתלת חללין מוחא דגולגלתא משתכחין. תאנא, כלהו ג׳ מתפשטין, ומתקשרן בכל גופא, וכל גופא אתקשר בהני תלת, ומתקשרן בדרועא ימינא. ובגין כך תאיב דוד ואמר, שב לימיני. משום דהוא אתחבר עמהון דאבהתא, ויתיב תמן לכורסיא שלימתא. ובגין כך כתיב אבן מאסו הבונים וגו׳, משום דיתיב לימינא. היינו דכתיב, ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין, כלומר, כמאן דזכי לחביבותא דמלכא. זכאה חולקיה, דמאן דפריש מלכא ימיניה. וקביל ליה תחות ימיניה. והאי ימינא כד יתיב, קשרין אתפשטא.

פירוש הסולם

שיט) ואי תימא הא וכו׳: ואם תאמר, הרי בג׳ חללי המוח שבגלגלת הם נמצאים, ולא בגוף. כי אין חב״ד אלא בראש. ומשיב, למדנו, כל ג׳ מוחין חב״ד מתפשטים ומתקשרים בכל הגוף, וכל הגוף נקשר באלו שלשה, והם מתקשרים בזרוע הימנית. ומשום זה חמד דוד ואמר, שב לימיני. משום שהוא נתחבר עם האבות, שהם חג״ת שנעשו לחב״ד, ונקשרו בימין, כנ״ל, ודוד יושב שם לכסא שלם. כלומר, שדוד ה״ס מלכות, שהוא רגל לכסא, שחג״ת ה״ס ג׳ רגלי הכסא והוא רביעי להם ומשלים הכסא. ומשום זה כתוב, אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה, שזה נאמר על המלכות הנקראת דוד, והוא משום שישב לימין. והיינו שכתוב, ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין. והזכיר לו לקץ הימין, כלומר, שהודיעו שהוא כמי שזכה לאהבת המלך, שהמלך מקבל אותו לימין. אשרי חלקו של מי שהושיט לו המלך את ימינו לקבלו תחת ימינו. וימין הזה כשיושב ג׳ הקשרים שלו מתפשטים ומאירים לתחתונים.