זהר

שיט) ת"ח כד חב אדם, משיך עליה חילא מסאבא, וסאיב ליה ולכל בני עלמא, והאי הוא חויא בישא, דאיהו מסאב וסאיב עלמא. דתנינן כד אפיק נשמתין מבני נשא, אשתאר מניה גופא מסאב, וסאיב ביתא, וסאיב לכל אינון דמקרבין ביה. הה"ד הנוגע במת וגו'.

פירוש הסולם

שיט) ת"ח כד חב אדם משיך עליה חילא מסאבא, וסאיב ליה ולכל בני עלמא, והאי הוא חויא בישא, דאיהו מסאב וסאיב עלמא: בוא וראה, כאשר חטא אדם הראשון, המשיך על עצמו כח הטומאה, וטימא אותו ולכל בני העולם. וזה הוא נחש הרע, שהוא טמא וטימא העולם. דתנינן כד אפיק נשמתין מבני נשא אשתאר מניה גופא מסאב, שלמדנו כאשר המלאך המות מוציא נשמות מבני אדם, נשאר ממנו גוף טמא, וסאיב ביתא וסאיב לכל אינון דמקרבין ביה, הה"ד, ​הנוגע במת יטמא. ומטמא הבית ומטמא לכל הקרבים אליו, וז"ש הנוגע במת וגו', והוא משום שהמיתה מסובב מנחש הרע הטמא.