זהר

שיח) ותנינן, בההוא יומא קם יעקב שלימא, ועאל בגנתא דעדן, בחידו, על דוכתיה. כדין גנתא דעדן, שארי לנגנא, וכל אינון בוסמין דגנתא. מאן גרים שירתא דא, ומאן אמר לה. הוי אימא דא יעקב, דאלמלא איהו לא עאל בגנתא דעדן, לא אמר גנתא שירתא.

פירוש הסולם

שיח) ותנינן בההוא יומא וכו': ולמדנו ביום ההוא. בית ההוא קם יעקב השלם, ונכנס בגן עדן בשמחה למקומו, ואז הגן עדן, שהוא המלכות, מתחיל לנגן, וכל אלו הבשמים שבגן עדן מנגנים. מי גרם שירה זו ומי אמר לה. הוי אומר, שזה יעקב גרם לה, שאם הוא לא נכנס בגן עדן לא אמר גן העדן שירה. הרי שיעקב גרם לה, והגן עדן שהוא המלכות אמר לה.