זהר

שיח) וכמה דבזמנא דא, האי קרא דרשינן ליה בצער, הכי בזמנא אוחרא, כל זימנא דקיימא ההוא נהורא לאנהרא, וכרסוון אשתלימו בנהורא, דא בדא. כורסייא עילאה קדישא, אנהיר נהירו באבהן בקדמיתא, וכד אינון נהרין מגו ההוא נהורא עילאה, כלא נהיר. הה"ד, ויהי בשלשים וגו' ויהי מקדמת דנא.

פירוש הסולם

שיח) וכמה דבזמנא דא וכו׳: ומפרש יותר. וכמו שבעת הזאת, בעת הגלות, אנו דורשים את המקרא הזה בצער, כך בזמן אחר, בעת שאור ההוא עומד להאיר, והכסאות, שהם בינה ומלכות, נשלמים באור זה מזה. כי כסא העליון הקדוש, דהיינו בינה, מאיר אור באבות תחילה, שהם חג"ת, וכשהם מאירים מאור העליון ההוא, הכל מאיר. שהם משפיעים אל המלכות והמלכות לכל העולמות. ז"ש, ויהי בשלשים וגו', שהן חג"ת שכל אחת מהן כלולה מעשר. ויהי, פירושו מקודם לכן.