זהר

שיח) ד״א ויקוב בן האשה הישראלית את השם ויקלל. רבי יצחק אמר, ויקוב בן האשה, אמאי. אלא כמה דאוקמוה. אבל האיש הישראלי, בעלה דשלומית הוה. רבי יהודה אמר, בריה דבעלה דשלומית מאנתו אחרא הוה. אמר רבי יצחק, נצו כחדא, וא״ל מלה מאימיה, וכי אבוי הוה דאתקטל בשמא קדישא, כמה דאוקמוה דכתיב, הלהרגני אתה אומר, דהא בשמא קדישא, קטיל ליה משה, ועל דא אושיט מלה לקבליה.

פירוש הסולם

שיח) ד״א ויקוב כן וגו׳: פירוש אחר, ויקוב בן האשה הישראלית את השם ויקלל. ר׳ יצחק אמר, ויקוב בן האשה, למה. אלא כמו שהעמדנו. אבל האיש הישראלי בעלה של שלומית היה. ר׳ יהודה אמר, בנו של בעלה של שלומית היה, מאשה אחרת (כנ״ל אות שי״ב) א"ר יצחק, שהיו נצים יחד, ואמר לו דבר מאמו, שהיתה זונה, ואשר אביו המצרי, נהרג בשם הקדוש ע״י משה, כמו שהעמדנו, שכתוב הלהרגני אתה אומר, כי בשם הקדוש שאמר הרג אותו משה. ועל כן הושיט הדבר כנגדו, דהיינו שהודיעו בתוך המריבה.