זהר

שיח) ותכל להשקותו ותאמר גם לגמלי״ך אשאב, אלין רמ״ח תיבין דק״ש, דאינון שקילין לרמ״ח פקודין דאוריתא, דבהון גמו״לי חלב ינקין. ועתיקי משדים, דאתמר בהון, שני שדיך כשני עפרים תאמי צביה, ואינון תרי לוחי אוריתא.

פירוש מעלות הסולם

שיח) ותכל להשקותו ותאמר וגו': ותכל להשקותו ותאמר גם לגמליך אשאב, גמליך הם רמ״ח. מלים שבקריאת שמע, שהם שקולים לרמ״ח מצוות שבתורה, שבהם גמולי חלב יונקים. ועתיקי משדים, שנאמר בהם שני שדיך כשני עפרים תאמי צביה, והם שני לוחות התורה.
פירוש, במלת אחד של שמע ישראל בק״ש של שחרית, עולה ז״א למ"ן לאו״א בבחינת עיבור ג׳ למוחין דהולדה, ונעשה הזווג דהולדה באו״א בכל השלימות, אמנם ז״א לא יכול לקבל המוחין ההם בבת אחת, אלא עתה במלת אחד הוא מקבל ו״ק דגדלות אמא מבחינות מוחין דהולדה. וג״ר הוא מקבל אח״כ בתפלת שמונה עשרה, ובברכת שים שלום עושה הוא עצמו הזווג פב״פ, (מאמרי רשב״י אד״ר דף קל״ה).
וזה אמרו ותכל להשקותו ותאמר וגו' אלין רמ״ח תיבין דק״ש וכו' דבהון גמולי חלב ינקין וכו', אשר אחר שזו"ן עלו למ"ן ונעשה הזווג דפב״פ באו״א על ידו, בסוד תלת נפקי מחד, כשחוזרים למקומם הם מקבלים בק״ש רק ו״ק דגדלות שהם מוחין דיניקה של מוחין דהולדה, ונקראים גמולי חלב ועתיקי משדים. ובשמ״ע הם מקבלים ג״ר גמורים כנ״ל. והנה כשאין במדרגה אלא ו״ק, אז מלובשים חג״ת נה״י דאורות, בתוך חב״ד חג״ת דכלים, לכן אומר דאתמר בהון שני שדיך כשני עפרים תאמי צביה, כי מצד הכלים נשלמים עד חג״ת שהם שדים, ובחג״ת אלו מלובשים נה״י דאורות, ואינון תרי לוחי אורייתא. שהם נצח הוד.