זהר

שיז) בספרא דאדם קדמאה, הוה כתיב ביה. ביומא דיתבני בי מקדשא, יתערון אבהן שירתא, עילא ותתא. ובגין כך אשכחנא שין מאתוון רברבן. ואלין אינון דקא אתערו, לאו דאינון מנגנן, אלא דאינון מתערי לגבי עילא. שיר דאינון שירין רברבן, דממנן על עלמין כלהו.

פירוש הסולם

שיז) בספרא דאדם קדמאה וכו': בספרו של אדם הראשון, היה כתוב בו, ביום שיבנה בית המקדש, יעוררו האבות שירה למעלה ולמטה. ומשום זה אנו מוצאים ש' מאותיות גדולות בשיר השירים, שג' ענפים שלה מורים על ג' אבות. ואלו האבות, הם שמעוררים השיר, לא שהם מנגנים, כי רק המלכות היא מנגנת, אלא שהם מעוררים כלפי מעלה השיר של אלו שירים הגדולים הממונים על העולמות כולם דהיינו של הבינה.