זהר

שיז) וזמינין בני עלמא, דצווחין, ולית מאן דישגח עלייהו, יהדרון רישא לכל סטרי עלמא, ולא יתובון באסוותא. אבל חד אסותא אשכחנא להו בעלמא, ולא יתיר, בההוא אתר דישתכחון אינון דלעאן באורייתא, ואשתכח בינייהו ספר תורה דלא משתקר ביה, כד מפקי האי, בגיניה מתערי עלאי ותתאי. וכל שכן אי אכתיב ביה שמא קדישא כדקא חזי, והא אוליפנא מלה.

פירוש הסולם

שיז) וזמינין בני עלמא וכו': ועתידים בני העולם שיצעקו, ולא יהיה מי שישגיח עליהם, יחזרו ראשיהם לכל רוחות העולם, למצוא איזה הצלה, ולא ישובו עם איזה רפואה לצרתם. אבל רפואה אחת מצאתי להם בעולם, ולא יותר, במקום ההוא שימצאו עוסקים בתורה, ונמצא ביניהם ספר תורה, שאין בו פסול, כשיוציאו אותה, יתעוררו העליונים והתחתונים. וכל שכן אם כתוב בו השם הקדוש כראוי להיות. וכבר למדנו הדבר.