זהר

שיז) דאי הוו נפקין ביה יפקון במיתה, ולא ישתארון אלא חד מעיר ושנים ממשפחה. וחד מעיר כגון נח. ושנים ממשפחה כגון שם ויפת ומאחרנין, שנים שנים שבעה שבעה. מאינון עמי הארץ דדמיין לבעירן ועופין וחיוון.

פירוש מעלות הסולם

שיז) דאי הוו נפקין וכו׳: שאם היו יוצאים מן הדין בו ​בראש השנה, שהוא בחודש השביעי, יצאו במיתה לרשעים גמורים, הנכתבים לאלתר למיתה, ולא ישארו אלא א' מעיר ושנים ממשפחה, הרומז על תקון ג' הקוים, שקו אחד שהוא הקו האמצעי, מיחד ב' הקוים ימין ושמאל, ובמוחין דג״ר שהם מוחין דגדלות, ואחד מעיר כגון נח שה״ס הקו האמצעי, ושנים ממשפחה כגון שם ויפת. שהם ימין ושמאל. ומאחרים, שנים שנים שהם זו״ן, בקטנות, שבעה שבעה, היינו ז״ת חסרי ג״ר הרומז על הקטנות, מאותם עמי הארץ הדומים לבהמות ועופות וחיות.
פירוש: כאן מרומז סוד הכתוב אדם ובהמה תושיע ה', כי יש נר"ן רוחניים קדושים, שנקראים אדם. ויש נר״ן בהמיים. וההפרש בין הנר״ן הרוחניים הקדושים, לבין נר״ן הבהמיים הוא, כי נר״ן דקדושה נמשכים מהוי״ה דאלפין שבגימטריא מ״ה כמנין אדם. שמתוקנים ע״י הקו האמצעי שה״ס ז״א, המיחד הימין והשמאל זה בזה, שהימין נמשך ממעלה למטה, והארת חכמה שבשמאל תאיר רק מלמטה למעלה לבד. ונר״ן הבהמיים שבאדם נמשכים מקליפת נגה המעורבת מטוב ורע, דהיינו שיש בהם מבחינת הטוב הנמשך מיחוד דקו האמצעי כנ״ל בנר״ן הרוחניים הקדושים. ויש בהם מבחינת הרע שהוא הסטרא אחרא והקליפות שאינם חפצים בתקון הקו האמצעי ודבוקים בקו שמאל לבד, וכל רצונם וחפצם הוא להמשיך הארת החכמה שבשמאל ממעלה למטה ולקלקל היחוד דקו האמצעי, ובזמן שאדם משיג נר"ן הרוחניים מהוי״ה דאלפין, אז נכנע הרע שבנגה המעורב בגוף ונר״ן הבהמיים שבאדם, לבחינת הטוב שבנגה שבהם, ואז מתלבשים נר״ן הרוחניים שבאדם בתוך נר״ן הבהמיים והגוף הבהמי שהם כבר נכנעים לטוב שבהם, אז הם כולו טוב, ונקרא תלמיד חכם, וקודם זה נקרא עם הארץ, בסוד שאמרו ז״ל ולא עם הארץ חסיד (אבות פ״ב מ״ה) כי לא נקרא תלמיד חכם אלא אחר שזכה למוחין דג״ר מהוי״ה דמילוי אלפין שה״ס ג״ר דז״א, אשר חסד שבו מתעלה להיות חכמה, וגבורה לבחינת בינה, כמו שכתוב ברעיא מהימנא פרשת צו (אות קמ״ה) וז״ל ואם תלמיד חכם הוא צריך שיהא ביה חסד ועם י׳ דאיהו חכמה חסיד, ומאן דלית ביה חכמה לאו איהו חסיד ובג״ד אוקמוה ולא עם הארץ חסיד עיי״ש בפירוש הסולם מאמר שריפת קדשים.
וזה אומרו ולא ישתארון אלא חד מעיר ושנים ממשפחה וכו׳ היינו שזכו למדרגת ג״ר דז״א שחג״ת עלו ונעשו לחב״ד בסוד רישא דמלכא בחסד וגבורה אתתקן (זהר משפטים אות תק״כ) ומאחרנין שנים שנים שבעה שבעה, מאינון עמי הארץ היינו שזכו לנפש רוח לבד, ולא זכו עדיין לתשובה שלימה שחג״ת יעלו להיות חב״ד, דדמיין לבעירן ועופין וחיוון מחמת שיש להם נר״ן הבהמיים שמעורב בהם הצד הרע שבנוגה, שאינו נכנע לגמרי עד שמשיג הנשמה הקדושה מצד נר״ן הרוחניים שבהוי״ה דאלפין שנקרא אדם שנאמר בו וירדו בדגת הים ובעוף השמים וגו'.