זהר

שיד) ותא חזי, בכלא בעא אהרן לאתדכאה, דאלו איהו לא הוה, לא נפק עגלא. מ"ט. בגין דאהרן איהו ימינא. ואיהו תוקפא דשמשא, ודהבא משמשא. רוח מסאבא נחת, ואתכליל תמן, ואסתאבו ישראל, ואסתאב איהו, עד דאתדכו.

פירוש הסולם

שיד) ות"ח בכלא בעא וכו': ובוא וראה, בעיקר היה צריך אהרן להטהר, כי לולא הוא לא יצא העגל, מהו הטעם. משום שאהרן הוא ימין, והוא תוקפו של השמש, והזהב הוא משמש. כי השמש, שהוא ת"ת כלול מימין ושמאל, וע"כ משמאל יוצא הזהב, אבל תוקפו ושליטתו של השמש הוא ימין. ירד רוח הטומאה ונכלל שם בהזהב, שנעשה העגל, ונטמאו ישראל ונטמא הוא, אהרן, עד שיטהרו.