זהר

שיד) והאי נהר דנפיק מעדן לתתא, רזא איהו לחכימין, ברזא דכתיב, והשביע בצחצחות נפשך. ומלה דא אתפרש לעילא ותתא. נשמתא דנפקא מהאי עלמא דחשוכא, איהי תאיבת למחמי בנהירו דעלמא עלאה, כהאי בר נש דתאיב למשתי בתאיבו למיא, הכי כל חד וחד, איהו צחצחות, כמה דאת אמר, צחה צמא. צמא, מאינון צחות דנהורין דגנתא ורקיעא והיכלין דגנתא.

פירוש הסולם

שיד) והאי נהר דנפיק מעדן וכו': ונהר הזה היוצא מעדן בג"ע שלמטה, הוא סוד לחכמים, בסוד שכתוב, והשביע בצחצחות נפשך. ודבר זה מתבאר למעלה ולמטה. כי הנשמה היוצאת מעולם הזה החושך, היא משתוקקת לראות באור של עולם העליון, כאדם הזה המשתוקק לשתות מים בצמאונו, כך כל אחת ואחת היא צחצחות, כש"א צחה צמא, כן צחצחות פירושו צחה צחות, שהיא צמאה אחר צחות האורות של הגן, והרקיע, והיכלות שבגן.