זהר

שיד) ובשעתא דאמרת נגילה ונשמחה בך, אתיא ג' לאתדבקא באת ר', דהא כדין חדווא ורעוא בעשרין ותרין אתוון, דאשתלימו באת ג'. ואת ר' אתפרעא לגביה, לנטלא מניה בלא כיסופא כלל. ואיהו לאתדבקא בה, ולארקא בה ברעוא.

פירוש הסולם

שיד) ובשעתא דאמרת נגילה וכו': ובשעה שהמלכות אומרת נגילה ונשמחה בך, באה הג', שהיא ז"א, להתדבק באות ר', שהיא המלכות. כי אז יש שמחה ורצון בכ"ב האותיות, שבשלמות באות ג', שהיא ז"א. והאות ר' פורעת את עצמה אליו לקבל ממנו, בלי בושה. כי צורת הר', היא, כמו חצי עיגול, שהיא צורת בית קבול והוא, הג' בא להתדבק בר' ולהשפיע לה ברצון. וז"ס הצירוף ג"ר. פי'. שיש צירוף ג"ד בסוד גואל דלים, ועכ"ז נשארת ד' שהיא לשון דלות ועוני. והטעם כי ד' נמשכת ממצב הא' שבמלכות, שהיא אז בבחינת ג"ר דחכמה ע"כ היא בושה לרדת ולקבל מז"א חסדים. וע"כ נשארת ד'. משא"כ בצירוף ג"ר אינה בושה, להיותה במצב הב', וכבר היא קטנה.