זהר

שיד) אלא יחזקאל קאמר ליה, וברשותא דקב"ה, קאמר כל מה דקאמר, וגלי כל מה דגלי. והאי קרא אוקמוה חברייא. אבל נבואה דא הוות, בזמנא דנחתת שכינתא עמהון דישראל בגלותא, ויקרא עילאה מנצצא, סתימא אסתכלותא דההוא דאיקרי זהר שכינתא, דמההוא זוהרא אתזנת, לא אזדהרא. ושכינתא עילאה אסתלקת מעל בנין, ואתייהב רשו לשבעין שנין אחרנין דמלכות בבל לשלטאה.

פירוש הסולם

שיד) אלא יחזקאל קאמר וכו׳: ומשיב, אלא יחזקאל אמר את המקרא, וברשותו של הקב"ה אמר כל מה שאמר, וגילה כל מה שגילה. ומקרא זה העמידוהו החברים. אבל נבואה זו היתה בזמן שהשכינה ירדה עם ישראל לגלות, והכבוד העליון, שהוא בינה, היה נוצץ לסתום ההסתכלות של אותו האור שנקרא זהר השכינה, שמאותו הזהר היא נזונת, והבינה סתמה אותו שלא יאיר. ושכינה העליונה, דהיינו בינה, נסתלקה מעל הבנים, שהם ז"א ומלכות, שאינה מאירה להם. וניתנה רשות לע' שנים אחרים של מלכות בבל לשלוט. דהיינו ע׳ דמלכות דסטרא אחרא, שהם כנגד ע׳ שנים שבמלכות דקדושה, דהיינו ז"ס שלה שכל אחת כלולה מעשר.