זהר

שיד) וכל מאן דאפיק האי זרע דאיהו נביעו מלעילא, דלא בהאי יבשה, גרים פרודא בההוא נביעו. כביכול כאילו אתפסק נביעו דשכינתא, ויתרבה נביעו דסטרא אחרא, דאינון מי טופנא, הה״ד והמים גברו מאד מאד על הארץ.

פירוש מעלות הסולם

שיד) וכל מאן דאפיק וכו׳ וכל מי שגורם במעשים רעים, (עיין רע״מ פרשת פנחס אות ת״ר) להוציא אותו זרע, שהוא הנביעה, היינו המוחין, הנובעים מלמעלה בסוד אור ישר הבא מלמעלה למטה, שלא ביבשה ההיא, שהיא מלכות, גורם פירוד באותה הנביעה, כי אין שלמות אלא עם המלכות, וזולתה נחשב הכל לפרורים. (עיי״ש אות תר״ג) כביכול כאלו נפסק הנביעה של השכינה שהיא המלכות, שע״י הזווג דהכאה של האור ישר במסך שבמלכות נעשית המלכות לכתר ושורש לאור החוזר. ואם אין זווג דהכאה נפסק האור החוזר. ומתרבה הנביעה של הסטרא אחרא, היינו הדינים שהם מי המבול, זהו שכתוב והמים גברו מאד מאד על הארץ.