זהר

שיג) ורוח מסאבא דאשתכח תדיר במדברא, אשכח אתר בההוא זמנא לאתתקפא ביה. ומה דהוו ישראל דכיין, מההוא זוהמא קדמאה, דאטיל בעלמא, וגרים מותא לכלא, כד קיימו על טורא דסיני, גרם לון כמלקדמין, לסאבא לון, ולאתתקפא עלייהו, וגרים לון מותא, ולכל עלמא, ולדריהון בתריהון, הדא הוא דכתיב אני אמרתי אלהים אתם וגו'. אכן כאדם תמותון וגו'. ובגין כך, אהרן אהדר לבתר לאתדכאה, ברזא דמהימנותא עלאה, באינון שבעה יומין קדישין, ולבתר לאתדכאה בעגלא.

פירוש הסולם

שיג) ורוח מסאבא דאשתכח וכו': ורוח הטומאה הנמצא תמיד במדבר מצא מקום באותו הזמן להתחזק בו. ומה שהיו ישראל טהורים מזוהמא הראשונה, שהטיל הנחש בעולם וגרם מות לכל, מעת שעמדו על הר סיני, גרם להם חטא העגל עתה, לטמא אותם כמקודם, ולהתחזק עליהם, וגרם להם שוב המות ולכל העולם, ולדורותם אחריהם. ז"ש, אני אמרתי אלהים אתם וגו'. אכן כאדם תמותון וגו'. ומשום זה חזר אהרן אח"כ להטהר בסוד אמונה העליונה באלו ז' ימים הקדושים, ימי המילואים, ואח"כ להטהר בעגל לחטאת.