זהר

שיג) ר' דוסתאי אמר בעדנא דאתמסרן בנוי דקודשא ב"ה, לשלטני עממין, מתכנפין תריסר בתי דינין, ומשתקען גו תהומא רבה, געי טרנא, געין,ורהיטן ונחתין תרין דמעין לשקיעא דימא רבה, הה"ד משפטיך תהום רבה. ומתגלגלן עלאין לתתא, אתבקען תתאין, ונחתן מאתן וארבעין דרגין הה"ד אריה שאג מי לא יירא.

פירוש הסולם

שיג) ר' דוסתאי אמר וכו': רד"א בשעה שבניו של הקב"ה נמסרו, למושלי העמים, מתאספים י"ב בתי דינין, דהיינו המלכות, שיש לה י"ב צירופי אדני, שהוא אותיות דינא, וכיון שנתבטל הזווג הוי"ה אדנ"י, שי"ב צירופי אדני היו מקבלים מי"ב צירופי הוי"ה, ע"כ נאספו י"ב צירופי אדני, ומשתקעים בתוך תהום הגדול, שהוא בינה, בכה האדון שהיא בינה, בכיות בהרמת קול הנקרא געיות, דהיינו שבינה ירדה מחמת עלית המלכות, לבחינת קטנות, המכונה בכיה, ורצות ויורדות שתי דמעות מן נקבי עינים, שהיא בינה, לשקיעא דימא רבה, שהוא מלכות, דהיינו שנעשה במלכות ב' מיני דינין, אחת מבחי' בינה דמלכות, ואחת מבחי' מלכות דבינה (כנ"ל ב"ב דף ע"ה ד"ה מינה) ומתוך שנעשו ע"י עלית המלכות לבינה והתערבותם זו בזו, הן מכונות דמעות, שהוא מלשון מדומע (שבת קמא:) ועוד, משום שבינה זו ה"ס נקבי עינים, וכל היורד ויוצא מנקבי עינים נקרא דמעות. זהו שכתוב, משפטיך תהום רבה. שהוא מחמת שהדין שבמלכות עלה לבינה, שנקראת תהום רבה, ונעשה בה משפטים, דהיינו דין. ומתגלגלים עליונים למטה, ונבקעו התחתונים, וירדו מאתים וארבעים מדרגות. ז"ש, אריה שאג מי לא יירא.
פירוש. ר' דוסתאי מבאר כאן איך נעשה ירידתם של זו"ן לבחי' ו"ק בלי ראש, בזמן שנמסרו ישראל לגלות בין העמים. וז"ש בעדנא דאתמסרן וכו' מתכנפין י"ב בתי דינין ומשתקען גו תהומא רבא, שאז עלתה המלכות לבינה הנקראת תהומא רבא, ועל ידי זה באה הבינה לקטנות, המכונה געי ובכה, ונעשה ב' מיני דינין במלכות המכונים דמעות כנ"ל. ומפרש יותר, ומתגלגלן עלאין לתתא, דהיינו שישסו"ת שהיה מחובר עם או"א, ירדו עתה למטה מחמת המסך דמלכות שנתעלה בחצי הבינה, כי מחמת זה נתחלקה הבינה לב' פרצופין, הג"ר שבה נקראים או"א שהם נשארו במעלתם להיותם מחצי הבינה שלמעלה ממסך, וישסו"ת שהם מחצי בינה שלמטה מן המסך דמלכות הנ"ל, ירדו למטה, ונמצא שישסו"ת שהיו עלאין נתגלגלו למטה. ואח"כ נתבקעו גם כח"ב תו"מ של ישסו"ת ג"כ, מחמת עלית המלכות לבינה, שכתר חכמה וחצי בינה נשארו למעלה ממסך דמלכות, וחצי בינה ת"ת ומלכות ירדו למטה ממסך המלכות העומד בחצי בינה. וז"ש אתבקען תתאין, שישסו"ת שכבר יצאו מאו"א למטה, נתבקעו גם הם, ונחתן מאתן וארבעין דרגין, שהם חצי בינה ות"ת ומלכות, שהם מאתים וחמשים, כי ספירת ישסו"ת הם בסוד מאות, אלא משום שהמלכות דמלכות עלתה ונשארה למעלה באו"א עלאין, ע"כ לא נשארו במלכות דישסו"ת, שהיא בסוד מאה, אלא צ' ספירות ראשונות שלה עד יסוד, ונמצא שאין בה אלא צ' ספירות, וע"כ נבחנים שירדו רק ר"מ מדרגות ולא ר"נ. ואלו ב' מדרגות וחצי שירדו מישסו"ת הם נתלבשו בזו"ן, כנודע, והם בחי' ו"ק בלי ראש, כי הג"ר שה"ס כתר חכמה וחצי בינה העליונה חסרות מהן. ומשום זה נשארו הזו"ן בלי זווג ובבחי' ו"ק חסר ראש. עד שיגאלו ישראל מן הגלות. ואע"פ שיש זמנים ומועדים, ועל ידי התפלות, שזו"ן חוזרים ומשיגים ג"ר גם בימי הגלות, אמנם אין זה בקביעות, אבל בזמן הגאולה, יחזרו לג"ר בקביעות, כמו או"א שבימי הגלות.