זהר

שיג) ואי תימא, דאברהם לא הוה חשיב ליה ללוט בלביה כלום, הא מסר נפשיה, למיהך לאגחא קרבא, בחמשה מלכין תקיפין, כד"א וישמע אברם כי נשבה אחיו וגו'. וכתיב ויחלק עליהם לילה. וכתיב וישב את כל הרכוש וגם את לוט אחיו ורכושו השיב וגו', אבל ברחימותא דרחים לקב"ה, וחמא עובדוי דלוט, דלא כשרן כדקא יאות, לא בעא אברהם, דבגיניה ישבוק קב"ה כלום מדיליה, ובגיני כך, לא תבע עליה רחמי, לא בקדמיתא ולא בסופא.

פירוש הסולם

שיג) ואי תימא וכו': ואם תאמר. שאברהם לא החשיב את לוט בלבו כלום. הרי אנו רואים שמסר נפשו לעשות מלחמה עם ארבעה מלכים חזקים כמו שאתה אומר, ​וישמע אברהם כי נשבה אחיו וגו'. אבל מתוך האהבה שאהב אברהם את הקב"ה, וראה את המעשים של לוט שאינם ישרים כראוי,לכן לא רצה אברהם, שבשבילו יעזוב משהו הקב"ה משלו, משום זה לא בקש עליו רחמים לא בתחילה ולא בסוף.