זהר

שיג) וכיון דאתפשט אמה דא, אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן בשמאלא דנוקבא, ואשתקע בנוקבא באתר חד, וארשם בערייתא, כסותה דכל גופא דנוקבא. ובההוא אתר אקרי ערוה דכלא. אתר לאצנעא לההוא אמה, דאקרי חסד. בגין לאתבסמא גבורה דא דכליל חמש גבוראן, בהאי חסד דכליל בחמש חסדין. חסד ימינא, גבורה שמאלא. אתבסם דא בדא, ואקרי אדם, כליל מתרין סטרין. ובגין כך, בכלהו כתרין אית ימינא ושמאלא, דינא ורחמי.

פירוש הסולם

שיג) וכיון דאתפשט אמה וכו׳: וכיון שנתפשט אמה זו נתפשט צד הגבורה מגבולות השמאל שבנוקבא, שהן ה׳ גבורות חג״ת נ״ה דשמאל, ונשתקע במקום אחד בנוקבא, ונרשם בהעריה, הכסות של כל גוף הנוקבא. ובמקום זה נקרא ערות הכל, שהיא מקום להצניע אותה האמה הנקראת חסד, כדי להמתיק גבורה זו הכוללת ה׳ גבורות, בחסד הזה הכולל ה׳ חסדים. חסד הוא ימין, גבורה היא, שמאל, נתבשם זה בזה ונקרא אדם, הכלול מב׳ צדדים. ומשום זה בכל הספירות, יש ימין ויש שמאל, דין ורחמים.
פירוש. כבר ידעת שיש ב׳ מצבים בנוקבא דז״א, מצב א', הוא בהיותה בבחינת נר״ן דאחור דז״א, שאז יש לה צד שמאל בלי ימין, שפירושו, חכמה בלי חסדים, שאז אפילו החכמה שיש לה לא תוכל להאיר. שז״ס קטרוג הלבנה. מצב הב', הוא אחר הנסירה ואחר שנתמעטה לבחינת נקודה, ונבנית מחדש בבחינת דלית לה מגרמה ולא מידי, שאפילו החכמה דצד שמאל אין לה, והיא צריכה לקבל הכל מז״א (כנ״ל אות ש"ד ע"ש) וכאן מדבר ממצב הב', שאפילו החכמה שבשמאל היא צריכה לקבל מיסוד דז״א.
וז״ש, וכיון דאתפשט אמה דא, דהיינו שנתפשט לרמ״ח עלמין, כנ״ל, בסוד זכרי עם ו"ה, אתפשט סטר גבורה מאינון גבוראן בשמאלא דנוקבא, שנתפשט מן היסוד, בתחילה, צד הגבורה מאלו הגבורות השייכים לנוקבא, דהיינו הארת החכמה שבקו שמאל, ואשתקע בנוקבא באתר חד, שנתקבל צד השמאל מן היסוד, במקום אחר, בנוקבא, דהיינו ביסוד דנוקבא, ששם תקון המסך דמלכות המעכב מלהאיר ממעלה למטה, אלא רק ממטה למעלה, בסוד כסות על האור, ונמצא, שהארת החכמה דצד שמאל שהשפיע לה היסוד דז״א, מאירה מיסוד דנוקבא ולמעלה בכל הגוף שבנוקבא. ויחד עם הארת החכמה העולה מיסוד דנוקבא ממטה למעלה, נמשכה ג״כ כסות מן המסך שביסוד דנוקבא המכסה את האורות שלא יחזרו להמשך ממעלה למטה (כמ״ש לעיל באות שי״א) בסוד כסותא דכיא. וז״ש, וארשם בערייתא, דהיינו בהמסך שביסוד דנוקבא, כסותא דכל גופא דנוקבא, שיחד עם הארת החכמה המאירה מיסוד דנוקבא ממטה למעלה בכל הגוף שלה, עולה ג״כ כסות ממסך דיסוד הנוקבא השומר על האורות שלא ימשכו ממעלה למטה. ובההוא אתר אקרי ערוה דכלא. כלומר שיש שם מקום אחיזה לחצונים, שלא ימשכו הארת החכמה ממעלה למטה. וע״כ צריכה להיות מכוסה ושמורה, שלא תבוא לגילוי עתה, ויאחזו בה החיצונים. אתר לאצנעא לההוא אמה דאקרי חסד, שצריכה להצניע המקום, שיהיה מיוחד רק ליסוד דזי׳א, שה״ס קו האמצעי, שישפיע בה חסד. ואם יהיה חשש לאחיזת החצונים לא יתיחד עמה היסוד דז״א. בגין לאתבסמא גבורה דא דכליל ה׳ גבוראן, בהאי חסד דכליל ה' חסדין, כדי שתתלבש החכמה בחסדים, שאז נשלמים שניהם. ויסוד דז״א כליל ה׳ חסדים, ויסוד דנוקבא כליל ה׳ גבורות. וז"ש אתבסם דא בדא ואקרי אדם כליל מתרין סטרין, דהיינו מימין ומשמאל, מזכר ונקבה. ובגין כך בכלהו כתרין וכו'. שכל פרט ופרט כלול משניהם.