זהר

שיב) וההוא נקודה אתנהיר, ואתעביד עדן לאנהרא. ולא אית מאן דשליט למחמי ולמנדע להאי נקודה, בר ההוא נהירו דאתפשט מניה, דסגדין לקמיה אינון צדיקיא דבגנתא דעדן, כמה דאתמר. והאי נקודה תתאה, איהי גנתא לגבי עדן עלאה, אתר דלא אתייהיב למנדע ולאסתכלא.

פירוש הסולם

שיב) וההוא נקודה אתנהיר וכו': ונקודה עליונה ההיא, האירה ונעשה עדן להאיר. ואין מי שישלוט לראות ולדעת נקודה ההיא, חוץ מן האור שמתפשט ממנו, ע"י הפתח שבאמצע הרקיעים כנ"ל בסמוך, שמשתחוים לפניו הצדיקים שבגן עדן, כמו שלמדנו, ונקודה תתאה זו, שהוא המלכות שבג"ע, היא גן, אל עדן העליון, שהיא נקודה עליונה, חכמה, שהוא מקום שלא ניתן לדעת ולהסתכל.