זהר

שיב) אסתכל למעבד עלמא תתאה, עבד היכלא אוחרא, ועאל ביה, ומניה אסתכל ורשים קמיה כל עלמין לתתא, וברא לון. הה"ד וה' בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ. הס מפניו: ה"ס רשים קמיה, כל נקודין דכל עלמא, דאינון שתין וחמש, כחושבן ה"ס, שתין אינון, וחמש אינון, וכלהו רשים קמיה, כד ברא עלמא. בג"כ יקרא דקב"ה לאו איהו, אלא לאינון דידעין ארחוי, ומהכין בה באורח קשוט, כדקא יאות.

פירוש הסולם

שיב) אסתכל למעבד וכו': נסתכל לעשות עולם התחתון, שהיא נוקבא דז"א, הצריכה לאור החכמה שאינו מקובל מהיכל הא' הנ"ל עשה היכל אחר, הוא היכל ישסו"ת (כנ"ל בדבור הסמוך) שבו יוצא הי' מאויר, ונכנס בו, וממנו הסתכל ורשם לפניו כל העולמות שלמטה דהיינו כל מדות המוחין שהם צריכים וברא אותם. וזהו שכתוב ​וה' בהיכל קדשו, דהיינו בהיכל הב', הס מפניו כל הארץ: ה"ס מקובלים מפניו. כלומר, מספר ה"ס רשם לפניו, שהוא מספר כל הנקודות שהן הספירות, שבכל העולם שהיא הנוקבא. שהם ששים וחמש נקודות כמספר ה"ס. ששים המה הם ששה ספירות חג"ת נה"י, שכל אחד כלול מעשר. וחמש אינין, היינו חצי המלכות, שחמש האחרונות שמחזה ולמטה חסרים לה (כנ"ל בראשית ב' דף קנ"ח ד"ה ולא יקשה ע"ש), וכל אלו ס"ה נקודות של הנוקבא רשם לפניו להשפיע לה בעת שברא העולם. שהיא הנוקבא. ומה שחושב לעיל. (ב"ב דף קנ"ח), מ"ה זיני נהורין בהנוקבא, וכאן חושב ס"ה נקודות. הוא כי שם מדבר בערך קבלתה של הנוקבא מחמשים שערי בינה. וכאן מדבר בערך קבלתה מבחינת ז"ס תחתוניות חג"ת נהי"מ. וכתר נתבאר כל הענין לעיל ואין להאריך בו כאן. בג"כ יקרא וכו': לפיכך כבודו של הקב"ה דהיינו השכינה, אינה אלא לאותם היודעים דרכיו ומהלכים בהם בדרך האמת כראוי. כלומר, שלא יעוררו זווג במקום שמחזה ולמטה של המלכות, כי מטעם חסרון ה' נקודות הנזכרים אין שם מקום זווג.