זהר

שיב) וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר. רבי שמעון, ור׳ אלעזר, ור׳ אבא, הוו יתבי. א"ר אלעזר, אי ניחא ליה לאבא, לימא חד מלה במעשה מרכבה. א"ל, והא תנן, ולא במרכבה ביחיד. א"ל, דעתיה דאבא דאימא מלה דאוליפנא מניה. נפק ר׳ אבא. א"ל ר"ש לר׳ אבא, אנת בלחודך תתקן פתורא, ואלעזר בהדי.

פירוש הסולם

שיב) וידבר אלקים את כל וגו': רבי שמעון ור׳ אלעזר ור׳ אבא, היו יושבים. א"ר אלעזר, אם טוב לפני אבי, יאמר דבר אחד במעשה מרכבה. אמר לו, והרי למדנו, ולא במרכבה ביחיד (חגיגה יא:) אמר לו, האם דעתו של אבי, שאומר דבר שלמדתי ממנו. אמר לו ר"ש לר׳ אבא, אתה בלבדך תתקן השלחן, כלומר, שתלמוד בפני עצמך, ואלעזר יהיה עמי. יצא רבי אבא. (כצ"ל).