זהר

שיב) כד איהו זעיר אתעביד שית, כד נטיל ביו״ד סליק לשתין, שית זמנין עשר. אבל כל ספירן, כל חד איהו תשע, ומלכות בה אשתלים כל חד לעשר. וכלא אתמשך לגביה דגיד דאיהו צדיק. ומניה לההוא יבשה. ובההוא. זמנא דאריק בה כלא, אתקריאת תיבת נח.

פירוש מעלות הסולם

שיב) כד איהו זעיר וכו׳: בעת שהיא בקטנות, נעשית שש, היינו חג״ת נה״י, כי מסך דחיריק שבקו אמצעי ממעט את הג״ר דמוחין, ויוצאים למקיפים, בעת שלוקח ביו״ד, דהיינו שנכללת גם הגדלות שחג״ת נעשים לחב״ד, עולים לששים, שש פעם עשר, אבל כל הספירות כל אחת היא תשע, כי כל אחת כלולה מג' קוים וכל קו כלול מג׳ והם ג׳ פעם ג׳ הם תשע, ומלכות הכלולה בכל ספירה, בה נשלמת כל אחת לעשר, (עיין ברע״מ פרשת פנחס אות תר״ג שם בסולם מאמר כזית וכביצה) והכל נמשך, אל הגיד שהוא צדיק, היינו יסוד, וממנו לאותה היבשה שהיא מלכות, ובעת ההיא שמזדווג היסוד עם המלכות ומוריק בה הכל, נקראת תיבת נח, כי נח ה״ס היסוד צדיק, ומלכות ה״ס התבה שלו.