זהר

שיא) כד מתחברן אתוון דשמא קדישא, כדין ו' נחית לאמשכא ה', מתתא לעילא, למהוי חיבורא חדא, וכדין אתוון דאלפא ביתא נחתין וסלקין. א' נחתא לגבי ת', לאמשכא לה לגביה, לאתחברא אלין גו אלין. ב' סלקא לגבי ש', מתתא לעילא, דהא אתמשכת מתתא, ובעיא לאתעטרא בבעלה.

פירוש הסולם

שיא) כד מתחברין אתוון וכו': כשהאותיות של השם הקדוש מתחברות אז יורדת הו', שהיא ז"א, להמשיך את הה', שהיא מלכות, ממטה למעלה, להיות חיבור אחד. וזה סוד האלפא ביתא דא"ת ב"ש, וכו'. כי אז האותיות של האלפא ביתא א"ת ב"ש, יורדות ועולות. הא' יורדת אל הת' להמשיכה אליו, שיתחברו אלו באלו. הב' עולה אל הש', ממטה למעלה. כי נמשכת מלמטה, ממלכות, ורוצה להתעטר בבעלה, ז"א, שהוא למעלה.