זהר

שיא) א״ר חזקיה, הכי אוליפנא, כתיב וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי. וילך איש: דא קב״ה כד״א יי׳ איש מלחמה. מבית לוי: דא קב״ה, אתר דחכמה עלאה, וההוא זוהר מתחברן כחדא, דלא מתפרשן לעלמין. מבית לוי: דאשרי לויתן כל חידו בעלמא, הה״ד לויתן זה יצרת לשחק בו. ויקח את בת לוי, דא קב״ה, אתר דנהירו דסיהרא נהיר.

פירוש הסולם

שיא) א״ר חזקיה וכו׳: אר״ח, כך למדתי, כתוב, וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי. וילך איש, זה הקב״ה, שהוא ז״א, כש״א ה׳ איש מלחמה. מבית לוי, זה הקב״ה, שהלך מן המקום שחכמה העליונה וזוהר ההוא שהוא בינה עליונה, מתחברים יחד ואינם נפרדים לעולם. ודריש לוי, מלשון דבקות, מלשון לויות. ופירוש אחר, מבית לוי, שהלויתן שהוא יסוד דז״א, השרה כל שמחה בעולם, ודורש, לוי, מלשון לויתן. ז״ש לויתן זה יצרת לשחק בו. ויקח את בת לוי, זהו הקב׳״ה, שהוא המקום שאור הלבנה מאיר, שהיא המלכות. ושיעור הכתוב הוא, וילך איש, שהוא ז״א, מבית לוי, שהוא או״א עלאין, ויקח את בת לוי, שהיא המלכות, דהיינו שז״א השפיע אורות דאו״א עלאין אל המלכות.