זהר

שט) כד סלקא נשמתא בההוא פתחא דרקיעא לעילא, אזדמנן לה לבושין אחרנין יקירין עלאין, דאינון מרעותא וכונה דלבא באורייתא ובצלותא, דכד סלקא ההוא רעותא לעילא, מתעטר בה מאן דמתעטרא, ואשתאר חולקא לההוא בר נש, ואתעבד מניה לבושין דנהורא, לאתלבשא בהו נשמתא. לסלקא לעילא. ואף על גב דאוקמוה, דאינון לבושין בעובדין תליין. אלין לא תליין אלא ברעותא דרוחא, כמה דאתמר, לקיימא גו מלאכין רוחין קדישין ודא איהו ברירו דמלה. ובוצינא קדישא, אוליף הכי מאליהו, לבושין דלתתא בגנתא דארעא בעובדין. לבושין דלעילא, ברעותא וכוונא דרוחא בלבא.

פירוש הסולם

שט) כד סלקא נשמתא וכו': כשעלתה הנשמה דרך פתח הרקיע למעלה, מזדמנים לה לבושים אחרים יקרים עליונים שהם נעשים על ידי מצות התלויות ברצון וכוונת הלב בתורא ותפלה, כי כשעולה הרצון ההוא למעלה, מתעטר בה מי שמתעטר, וחלק ממנו נשאר לאדם ההוא, ונעשה ממנו לבושי אור שתתלבש בהם הנשמה לעלות למעלה. ואע"פ שהעמידו שאלו לבושים של הנשמה בג"ע התחתון תלוים במעשה, כנ"ל בסמוך, אבל אלו שעולות לרקיע למעלה, אינם תלוים אלא ברצון של הרוח, כמו שאמרנו כדי לעמוד בין המלאכים שהם רוחות קדושים. וזה הוא בירורו של הדבר, והמאור הקדוש, שהוא ר"ש, כך למד מאליהו, הלבושים של מטה בג"ע הארץ תלוים במעשה, לבושים שלמעלה תלוים ברצון וכוונת הרוח בלב.