זהר

שט) אמר רבי יהודה, כמה לבושין אינון. אמר רבי אלעזר, טורי דעלמא, על דא פליגו, אבל תלתא אינון. חד דמתלבשי בההוא לבושא, רוחא דבגנתא דעדן דארעא. וחד יקרא מכלא, דמתלבשא ביה נשמתא בגו צרורא דחיי, בין פורפירא דמלכא. וחד לבושא דלבר, דקאים ולא קאים, אתחזי ולא אתחזי, בהאי מתלבשא ביה נפשא, ואזלא ושטא בעלמא.

פירוש הסולם

שט) אמר ר' יהודה וכו': אר"י, כמה לבושים הם,שיש לאדם מן הימים שלו. אמר רבי אלעזר, הרי העולם חולקים בזה, אבל שלשה הם: אחד, שמתלבש בלבוש ההוא הרוח שבגן העדן הארץ. ואחד, היקר מכולם, הוא שמתלבש בו הנשמה שמדורה בתוך צרור החיים, שהוא הנוקבא, בין הלבוש שלה הנקרא פרפורא. ואחד, הוא לבוש החצוני, הנמצא ואינו נמצא, הנראה ואינו נראה, כי להיותו מבחינת חיצוניות אין לו קיום תמידי, אלא פעם נמצא ופעם אינו נמצא, פעם נראה ופעם אינו נראה. בלבוש זה מתלבש הנפש, והולכת ומשוטטת בעולם.