זהר

שט) ביומוי דרבי שמעון, הוה בר נש אמר לחבריה, פתח פיך ויאירו דבריך. בתר דשכיב, הוו אמרי, אל תתן את פיך וגו׳. ביומוי, לאכול לשבעה. בתר דשכיב, ולמכסה עתיק. דחברייא מגמגמי, ולא קיימי במלין. ד״א, לאכול לשבעה: באינון מלין דאתגליין. ולמכסה עתיק: באינון מילין דאתחפיין.

פירוש הסולם

שט) ביומוי דר׳ שמעון וכו׳: בימיו של ר״ש, היה אדם אומר לחבירו, פתח פיך ויאירו דבריך. אחר שנפטר, היו אומרים, אל תתן את פיך וגו'. בימיו, לאכול לשבעה, אחר שנפטר, ולמכסה עתיק. שהחברים היו מגמגמים ולא עמדו בהדברים. פירוש אחר, לאכול לשבעה היינו בדברים המתגלים, כלומר בנגלה. ולמכסה עתיק, היינו בדברים המתכסים, דהיינו בסתרי תורה.