זהר

שט) בתריה מה כתיב, לא עשה כן לכל גוי. ותנינן, אע״ג דאתגזר ולא עביד פקודי אורייתא, הרי הוא כגוי בכלא, ואסיר למילף ליה פתגמי אורייתא. וע״ד תנינן מזבח אבנים, דא מזבח אבנים ממש. והא קשיו דלביה באתריה קיימא, וזוהמא לא אתפסק מניה. בגיני כך, לא סליק בידיה ההוא גזירו, ולא מהניא ליה. וע״ד כתיב, כי חרבך הנפת עליה ותחללה.

פירוש הסולם

שט) בתריה מה כתיב וכו׳: אחריו, מה כתוב, לא עשה כן לכל גוי. ולמדנו אע״פ שנמול, ואינו עושה מצות התורה, הרי הוא כעכו״ם לגמרי, ואסור ללמדו דברי תורה. וע״כ תנינן מזבח אבנים תעשה לי. זה, המילה, היא מזבח אבנים ממש, דהיינו שמרכך את לבו האבן, וזה שנמול ואינו עושה מצות התורה, קשיות הלב שלו עומדת במקומה, והזוהמא לא נפסקת ממנו. משום זה, לא עולה בידו המילה, ואינה מועילה לו. וע״כ כתוב, כי חרבך הנפת עליה ותחללה. כלומר אע״פ שחרבך הנפת עליה, דהיינו שנמול, עכ״ז, כיון שאינו מקיים המצוות, ותחללה. נתחללה המילה ואינה מועילה. ואסור ללמדו תורה.