זהר

שט) ודא הוא רזא, דכתיב, ויהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל. דאע"ג דאיהו נער לתתא, לקבלא נהורא, לא ימיש מתוך האהל. כמה דאתפגים דא, הכי נמי אתפגים דא. אע"ג דזיינא קדישא הוה ליה, כיון דאתפגים סיהרא, הכי הוא ודאי, לא אשתזיב בלחודוי מניה, מההוא גוונא ממש.

פירוש הסולם

שט) ודא הוא רזא דכתיב ויהושע בן נון נער וגו', דאע"ג דאיהו נער לתתא לקבלא נהורא: וזה הוא סוד שכתוב, ​ויהושע בן נון נער וגו', שאע"פ שהוא נער למטה, לקבל אור מהנוקבא, דהיינו, שגדלה מעלתו להיות בבחינת מלאך מטטרון, שנקרא נער למטה מאצילות, מ"מ לא ימיש מתוך האהל, כמה דאתפגים דא ה"נ אתפגים דא, מ"מ לא ימיש מתוך האהל, כלומר שאינו טוב יותר מבחינת האהל עצמו, שהיא הנוקבא, וכמו שנפגם האהל, כן נפגם יהושע. אע"ג דזיינא קדישא הוה ליה, כיון דאתפגים סיהרא הכי הוא ודאי לא אשתזיב בלחודוי מניה, מההוא גוונא ממש. אע"פ שהיה לו עדי הקדוש, מ"מ כיון שנפגמה הלבנה ודאי כן הוא, שלא ניצל יהושע בלבדו מהפגם, מאותו הפגם ממש. כלומר, אותו הפגם עצמו שהשיגה הלבנה מחמת חטא ישראל, השיגו ג"ב יהושע.