זהר

שט) ולית לך קלא בשופרא, דלא סליק רקיעא חד. וכל אינון אוכלוסין דההוא רקיעא, יהבין אתר לההוא קלא, ומאי קא אמרי. ויי' נתן קולו לפני חילו וגו'. וקאים ההוא קלא בההוא רקיע, עד דאתי קלא אחרא, ואתעתדו כחדא, וסלקין בזווגא לרקיעא אחרא ועל דא תנינן, אית קול דסליק קול, ומאי איהו. ההוא קלא דתקיעתא דישראל דתתא.

פירוש הסולם

שט) ולית לך קלא וכו': ואין לך קול ​בשופר שאינו עולה לרקיע אחד, וכל ההמון שבאותו הרקיע נותן מקום לקול ההוא. ומה הם אומרים. וה' נתן קולו לפני חילו וגו'. ועומד קול ההוא באותו הרקיע עד שבא קול אחר, ונועדים יחד ועולים בחבור לרקיע אחר. וע"כ למדנו, שיש קול שמעלה קול. ומה הוא. הוא, קול ההוא של תקיעת ישראל למטה.
פירוש. כבר ידעת שקול שופר עולה למעלה ומעורר את המסך דחירק שבקו אמצעי, כדי למעט ג"ר דשמאל וליחדו בימין, (כבאות ש"ד) אמנם יש ב' מיני פעולות במסך דחירק הזה, עד שממעטות ומיחדות השמאל בימין, א) היא שמגלה את המסך דצמצום א' הבלתי ממותק בבינה, המכונה מנעולא, שמכאן מקבל עיקר הכח למעט קו השמאל. ב) היא, שמגלה המסך דמלכות הממותקת בבינה, המכונה מפתחא, שמכאן, גם יש לו כלים לקבלת המוחין דו"ק דג"ר. (כמ"ש זה לעיל לך לך דף י"ג אות כ"ב ד"ה ולפיכך ע"ש) וע"כ נבחנים ב' בחינות קולות המעוררים המסך דחירק, קול א' הוא, המעורר את המסך דחירק מבחינת המלכות דצמצום א' הבלתי נמתקת בבינה. קול ב', הוא המעורר את המסך דחירק מבחינת מלכות הנמתקת בבינה. (כמ"ש לעיל וירא אות שפ"א בהסולם ע"ש) שקול ב' הוא עיקר הנרצה בתקיעת שופר. ואלו ב' פעולות שבמסך דחירק מכונות כאן בזהר ב' רקיעים.
וז"ש, ולית לך קלא בשופרא דלא סליק רקיע חד, דהיינו שאפילו קול מבחינת המסך דמלכות הבלתי נמתקת היוצא מן השופר, יש לו ג"כ רקיע אחד שפועל שם את פעולתו למעט הג"ר דשמאל. וז"ש, וכל אינון אוכלסין דההוא רקיעא יהבין אתר לההוא קלא, דהיינו שמקבלים את הקול ופועלים בו. ומאי קא אמרי, והויה נתן קולו לפני חילו כי רב מאד מחנהו כי עצום עושה דברו וגו'. כי קול ההוא ממלכות דמדת הדין הבלתי נמתקת הוא רב ועצום מאד ואין מי שיעמוד לפניו, וע"כ יש בכחו למעט את קו השמאל. וע"כ הם משמיעים את המקרא הזה בעת פעולתם. אמנם אם היה נשאר הקול הזה דמדת הדין, לא היו ראוים עוד לקבל שום מוחין ואפילו ו"ק דג"ר (כמ"ש בראשית א' דף ז' אות ג' ד"ה וכבר) וע"כ צריכים לקול הב' של מסך דמלכות הממותק בבינה. ששניהם מתחברים יחד, אלא קול הא' הוא בגניזו, ואינו פועל, אלא קול הב' הוא שפועל וע"כ ראוים לקבלת מוחין.
וז"ש וקאים האי קלא בההוא רקיע עד דאתי קלא אחרא, דהיינו עד שבא הקול דמסך המלכות הממותקת בבינה, ואתעתדו כחדא וסלקין בזווגא לרקיעא אחרא, ששני הקולות מזדווגים יחד ועולים לרקיע הב', ששם פועל רק המסך דמלכות הממותקת בבינה, והמסך הבלתי ממותק מחובר בו בגניזו כדי לתת לו כח. וז"ש ועל דא תנינן, אית קול דסליק קול. כי קול הא' הבלתי ממותק, מעלה ונותן כח לקול הב' הממותק בבינה, שיוכל להחזיק הקו שמאל בו"ק דג"ר, וע"כ צריכים לחיבור שניהם. וזהו קלא דתקיעתא וכו'.