זהר

שטז) ובג"כ, כד האי רוחא מסאבא אתתקף, ושליט כמלקדמין על עלמא, דהא בזמנא דחאבו ישראל, אמשיכו עלייהו ההוא יצר הרע כמלקדמין. כד אתדכו ישראל, ובעו לאתדכאה, אצטריכו לקרבא שעיר, בגין דשעיר איהו חולקא דההוא יצה"ר, ההוא רוח מסאבא כדקאמרן.

פירוש הסולם

שטז) ובגין כך כד וכו': ומשום זה, כשרוח הטומאה הזה נתחזק וחזר לשלוט על העולם כבתחילה, כי בזמן שחטאו ישראל בעגל, המשיכו עליהם יצר הרע הזה כמקודם, לכן כשנטהרו ישראל, ורצו להטהר, צריכים להקריב שעיר, משום שהשעיר הוא חלק של יצר הרע ההוא, רוח הטומאה ההוא שאמרנו.