זהר

שטז) וביומא דאתבני בי מקדשא, אתתקנו כלהו בדוכתייהו, ושרגא דלא נהרא שריאת לאנהרא. ושירתא דא אתתקנת לגבי מלכא עלאה, מלכא דשלמא דיליה. ותושבחא דא איהי מעליא, מכל תושבחן קדמאי. יומא דאתגלי תושבחתא דא בארעא, ההוא יומא אשתכח שלימו בכלא, וע"ד איהו קדש קדשים.

פירוש הסולם

שטז) וביומא דאתבני בי וכו': וביום שנבנה בית המקדש, נתקנו כולם על מקומם, דהיינו המשמרות והנר, שהיא המלכות, שלא האיר התחיל להאיר, ושירה זו, של שיר השירים, נתקנה למלך העליון, מלך שהשלום שלו, ז"א. ושבח הזה נעלה מכל השבחים הראשונים. היום שנגלה שבח הזה בארץ, יום ההוא נמצא שלם בכל, וע"כ שיר השירים הוא, קדש קדשים.