זהר

שטז) ויקח לו יעקב, בריר ליה לחולקיה לעדביה, מקל לבנה לח, סטרא דימינא, גוון חוור, לח: סטרא איהו דמים. ולוז: דא סטרא דשמאלא, סומקא כוורדא. וערמון: כליל דא בדא. וכלהו אחיד ימינא חוורא בגווניה, וסלקא בהו. דכתיב מחשוף הלבן, דאע"ג דאחיד לתרין סטרין, נטל חולקיה לסטר ימינא, ואגליף בכלא, בהאי סטרא ובהאי סטרא, כדין אקרי גבר שלים, שלים בכלא.

פירוש הסולם

שטז) ויקח לו יעקב: פירושו שבחר לו לחלקו ולגורלו. מקל לבנה לח, הוא קו ימין, שהוא צבע לבן, והוא לח, שהוא בחינת מים, שהוא חסדים. ולוז, זה קו שמאל, שהוא אדום כמו ורד. וערמון כולל אותם זה בזה, שהוא קו אמצעי הכולל הימין והשמאל זה בזה. וכולם, אוחז הימין בצבע שלו שהוא לבן, ושולט עליהם, שכתוב, מחשוף הלבן, ללמד, שאע"פ שז"א שהוא קו אמצעי, אוחז בשני הקוין שהם ימין ושמאל, מכל מקום חלקו הוא לקו ימין, וחקק הארת הימין בכולם, בקו זה ובקו זה. ואז נקרא איש תם, שהוא שלם בכל.