זהר

שטז) פתח ואמר, ברביעי: דא דוד מלכא דאיהו סמכא רביעאה לכורסייא עילאה, בהדי אינון תלת סמכין עילאין, דאינון רזא דשלשים שנה, והאי סמכא רביעאה, איהו בחיבורא חדא עמהון. ובגין דאיהו עמהון בלא פירודא, אתמר ברביעי. בחמשה לחדש, אלין דרגין לתתא, דאינון תיקונא דסיהרא, לאתחברא בהו.

פירוש הסולם

שטז) פתח ואמר ברביעי וכו׳: פו"א, ברביעי, זהו דוד המלך דהיינו מלכות, שהוא סומך הרביעי לכסא העליון, עם אלו שלשת סומכים העליונים, דהיינו חג"ת, שהם סוד שלשים שנה, שכל אחת מאלו הג׳ כלולה מעשר, והן שלשים. וסומך רביעי זה, דהיינו מלכות, הוא עמהם. עם החג"ת, בחבור אחד, ומשום שהוא עמהם בחבור אחד בלי פירוד, נאמר, ברביעי. כי יש בחינה ב׳ במלכות, שהיא מחוברת ביסוד, ואז היא שביעית ולא רביעית. בחמשה לחדש, אלו הם המדרגות שלמטה, דהיינו ה׳ ספירות חג"ת נ"ה של המלכות בעת שהוא למטה, בסוד שביעי, דהיינו שמחוברת ביסוד, שהם תקון הלבנה, דהיינו המלכות, להתחבר בהם. כי מתחברת בת"ת בסוד רביעי, וכן מתתקנת תחת היסוד, בסוד שביעי.