זהר

שטז) וכלהו לא אתקיימו, לא תימא דאתבטלו, אלא דלא אתקיימו בההוא מלכו, עד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו, דכתיב וימלוך תחתיו הדר. מאי הדר. חסד עלאה. ושם עירו פעו, מאי פעו. בהאי פעי בר נש דזכי לרוחא דקודשא ושם אשתו מהיטבאל, בכאן אתבסמו דא בדא, ואתקרי אשתו, מה דלא כתיב בכלהו.

פירוש הסולם

שטז) וכלהו לא אתקיימו וכו': וכולם לא נתקיימו, ואל תאמר שנתבטלו, אלא שלא נתקיימו במלוכה ההיא של דין, עד שנתעורר ונתפשט זה האחרון מכולם. שכתוב, וימלוך תחתיו הדר. מהו הדר. הוא חסד עליון. ושם עירו פעו, מהו פעו. היינו, שעל ידו פועה אדם, שזוכה לרוח הקודש. ועירו, הוא מלשון התעוררות. ושם אשתו מהיטבאל. כאן נתבסמו זה בזה, והמלכות נקראת אשתו, מה שלא כתוב בכולם שם אשתו. [1]