זהר

שטו) וההוא נהר דנפיק מעדן, כל אינון נשמתין בלבושי יקר, יתבין על ההוא נהר, ואלמלא ההוא לבושא, לא יכלין למסבל. וכדין מתיישבן, ורוון באינון צחות, ויכלי למסבל. וההוא נהר איהו תקונא דנשמתין, לאתיישבא, ולאתזנא ולאתהנאה, מאינון צחות ונשמתין אתתקנן על ההוא נהר, ומתיישבן ביה.

פירוש הסולם

שטו) וההוא נהר וכו': ונהר ההוא היוצא מעדן, כל אלו הנשמות יושבות בלבושי יקר על נהר ההוא, ולולא לבוש ההוא לא היו יכולות לסבול את האורות, ואז מתישבות ורוות בצחות האלו, ויכולות לסבול. ונהר ההוא הוא תקון של הנשמות להתישב ולהזון ולהנות מצחות האלו, והנשמות מתתקנות על נהר ההוא ומתישבות בו.