זהר

שטו) חד חיזו דבדולחא, קיימא על חרבא חד, ברישא דההוא חרבא מלהטא סומקא מגו בדולחא. תרין סטרין מהאי גיסא ומהאי גיסא, אתחזי ההוא חרבא, ברשימין עמיקין, חד גבר תקיף, עולמא דקיימא בי״ג עלמין, חגיר ההוא חרבא, למעבד נוקמין. עמיה חגירין שתין אחרנין, כלהו מתיילפי נצחין קרבא, הה״ד חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך. וכתיב כלם אחוזי חרב מלומדי מלחמה וגו'. בכמה גוונין מתהפכין אנפייהו, לית דידע לון, בר חד תולעתא דשאט בין נוני ימא, כל אבנין דאעבר עלייהו מתבקעין.

פירוש הסולם

שטו) חד חיזו דבדולהא וכו׳: מראה אחת של בדולח נמצאת על חרב אחת. בראש החרב ההיא לוהט צבע אדום מתוך הבדולח. מב׳ צדדים מצד זה ומצד זה, נראות בחרב ההיא, רשימות עמוקות. גבור אחד אמיץ, נער העומד בי״ג עולמות, חגור חרב ההיא לעשות נקמות. עמו חגורים חרב, ששים גבורים אחרים, כולם מלומדים לנצח מלחמה. ז״ש חגור חרבך על ירך גבור. וכתוב, כלם אחוזי חרב מלומדי מלחמה וגו'. בכמה אפנים מתהפכים פניהם, אין מי שיודע אותם, חוץ מתולעת אחת השטה בין דגי הים. כל האבנים העוברות עליהם מתבקעות.
פירוש. מראה הבדלח, הוא לבן מעורב באדמימות, ורומזת על ב׳ קוין ימין ושמאל, שהם לבן ואדום, שה״ס הארות החסדים שהם לבן, והארת החכמה הנמשכת משמאל שהיא אדום, המעורבות זו בזו, וכלולות זו בזו ע״י קו האמצעי. ואומר, שמראה הבדלח, דהיינו החכמה והחסדים הכלולים זה בזה, שורים על החרב. ומלבד זה שורות בה ג׳ בחינות דינים שהן שורשים לכל מיני דינים שבעולם. א׳ הוא דינים דדכורא. דהיינו דינים הנמשכים משמאל בלי ימין. ב׳ הוא דינים דנוקבא הנמשכים ממסך דבינה. ג׳ הוא דינים דנוקבא הנמשכים ממסך דמלכות. באפן, שגוף החרב נמשך מהקו האמצעי, וע״כ שורה עליה מראה הבדולח, כנ״ל. ובראש החרב מתגלים דינים דדכורא שמצד שמאל. ובב' פיות החרב מתגלים ב׳ בחינות דינים דנוקבא הנ״ל. ואת החרב הזו נושא מטטרון, אשר במראה הבדלח שעל החרב עושה נקמות. להכרית הקליפות, כי אינם נכרתים אלא ע״י הארת החכמה שבמראה הבדלח. ובג׳ מיני דינים שבחרב הוא מכריח החיצונים שלא יינקו מהארת חכמה.
וזה אמרו, חיזו דבדולחא קיימא על חרבא חד, דהיינו התכללות החכמה והחסדים זה בזה, ע״י בחינת קו האמצעי הנמצא בגוף החרב. ברישא דההוא חרבא מלהטא סומקא מגו בדולחא, דהיינו ששורים שם דינים דשמאל שהם אדומים. שהם בראש החרב כנ״ל. תרין סטרין מהאי גיסא ומהאי גיסא אתחזי ההוא חרבא ברשימין עמיקין, שהם ב׳ בחינות דינים דנוקבא, מצד אחד הדינים דמסך דבינה, ומצד אחד הדינים דמסך דמלכות. חד גבר תקיף, היינו מטטרון, עולמא דקיימא בי״ג עלמין, דהיינו המרכבה של המלכות המתפשטת בי״ג עולמות, שהם חו״ב תו״מ שבכל אחת ג׳ קוין, שהם י״ב עולמות, ועם הארת המלכות שעליהם הם י״ג עולמות, ומטטרון עומד ותוקף במקום י״ג עולמות אלו. הגיר ההוא חרבא למעבד נוקמין, כי ההארת חכמה שבה, מכלה את הקליפות ועושה נקמות בהן.
ותחת ידו של מטטרון נמצאים ששים גבורים (כמ״ש באורך לעיל אות ע״א ע״ש) וז״ש עמיה חגירין שתין אחרנין וכו'. ונתבאר שם שהם נמשכים מחג״ת נה״י דז״א, והיינו מעת שז״א היה במצב מוחין דו״ק, שקו השמאל הוא במחלוקת שם עם קו הימין, וע״כ המוחין ההם מטולטלים, פעם הם דין ופעם הם רחמים. וז״ש, בכמה גוונין מתהפכין אנפייהו, דהיינו פעם לדין ופעם לרחמים. וע״כ לית דידע לון, שאי אפשר להשיגם, מחמת התהפכותם. עד שהקו האמצעי מעורר, את המסך דחירק שבו, ואז מתרצה קו השמאל להתיחד בימין, ונעשה בסוד הרחמים (כנ״ל לך י״ג ד"ה ונתבאר) והמסך דחירק מכונה, תולעת, וז״ש בר חד תולעתא (דפו״י דף ע״ד ע״א) שהיא מיחדת אותם עם הימין, ומעמידה אותם בסוד הרחמים ואינם מתהפכים עוד לדין. אמנם מחמת המסך הזה, מתבקע קו השמאל, שחצי מדרגתו העליונה, שהיא הג״ר דחכמה, נעלמת, ונשאר רק בו״ק דחכמה, דהיינו בחצי המדרגה התחתונה. וז״ש, דשאט בין נוני ימא, דהיינו בין מדרגות החכמה שבשמאל הנקראות דגת הים, כל אבנין דאעבר עלייהו מתבקעין, שכל המדרגות המכוונות אבנים, העוברות שמה מוכרחות להתבקע לב' חצאים, שחצים העליון נעלם, וחצים התחתון נשאר. שזה נעשה מכח המסך דחירק המיחד ימין ושמאל, (כנ״ל ב״א דף ס׳ ד״ה מחלוקת) שהקו האמצעי מתקן את השמאל שלא יאיר ממעלה למטה שה״ס ג״ר אלא ממטה למעלה שה״ס ו״ק דחכמה. ע״ש.