זהר

שח) נחית עלאה בתתאה, ואתמלייא בארח דחד דרגא דשרי עלה, כגוונא דההוא שביל סתים וטמיר וגניז לעילא, בר דחד, שביל דקיק וחד ארח, ההוא דלתתא ארח כד"א וארח צדיקים כאור נוגה. וההוא דלעילא שביל דקיק כדכתיב נתיב לא ידעו עיט. ורזא דכלא, הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה, וכתיב בים דרכך ושבילך במים רבים. עלמא עלאה כד אתמליא ואתעברא כנוקבא דמתעברא מן דכורא, אפיקת תרין בנין כחד, דכר ונוקבא, ואינון שמים וארץ, כגוונא עלאה.

פירוש הסולם

שח) נחית עלאה בתתאה, ואתמליא בארח דחד דרגא דשרי עלה כגוונא דהאי שביל סתים וטמיר וגניז לעילא: עתה מבאר ההפרש מהזווג דעלמא עלאה דבינה אל הזווג דעלמא תתאה דבינה. ואומר עלמא עלאה יורד לעלמא תתאה, דהיינו להאציל את עלמא תתאה דזו"ן שהוא זו"ן הקטנים, והוא מתמלא ע"י זווג מאור העליון, בארח של מדרגה אחת השורה עליה, כעין השביל הסתום והנסתר והגנוז של מעלה פירוש. כי ב' מלכיות הם הנק' מנעולא ומפתחא אשר באו"א עלאין משמשת המלכות בסוד מנעולא, כלומר שהיא נועלת שם את הזווג דהארת חכמה, בסוד שהי' לא נפיק מאויר דאו"א, וע"כ נשארים או"א באוירא דכיא בסוד חסדים מכוסים. ולפיכך מכונה המנעולא הזאת שהיא שביל סתים טמיר וגניז. ובישסו"ת משמשת המפתחא, שהיא פותחת בהם המוחין דהארת החכמה, והי' יוצאת מאויר שלהם ונעשו אור (כמ"ש כל זה בהקדמת הזהר דף נ"ט בהמאמר מנעולא ומפתחא ואין להכפיל דברים) ולפיכך נקראת המלכות דישסו"ת בשם ארח או דרך, כי כל המוחין דהארת חכמה מתגלים בה. וז"ש ואתמליא בארח דחד דרגא, היינו מדרגת המפתחא השורה של עלמא תתאה שהוא ישסו"ת דשרי עלה בישסו"ת כגוונא דההוא שביל וכו' לעילא, באו"א. כמו שהזהר בעצמו הולך ומבאר לפנינו. בר דחד שביל דקיק וחד ארח, ההוא דלתתא ארח כד"א וארח צדיקים כאור נוגה: רק שאחד מהם הוא שביל דק, היינו באו"א. ואחד מהם ארח, דהיינו בישסו"ת, אותה שלמטה היא ארח. כמ"ש וארח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום. וההוא דלעילא שביל דקיק, כדכתיב ​נתיב לא ידעו עיט, אותה של מעלה, שהיא או"א. הוא שביל דק. כמ"ש נתיב לא ידעו עיט, כלומר, שאין שם זווג, המכונה ידיעה וע"כ אומר עליה הכתוב נתיב לא ידעו עיט, כי הוא לא אתיידע (עי' היטב בהמאמר מנעולא ומפתחא).
ורזא דכלא, ​הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה: וסוד כל זה, הנותן בים דרך. היינו ישסו"ת שנתקנו במלכות דמפתחא המכונה דרך, ובמים עזים נתיבה, היינו או"א ששם נתקנה מלכות דמנעולא הנק' שביל או נתיב. כי בחינת דכר של המנעולא נקרא שביל. ובחינת נוקבא נקראת נתיב. וכתיב בים דרכך, היינו ישסו"ת שתיקונם במלכות דדרך. ​ושבילך במים רבים, היינו או"א שתיקונם במלכות דשביל דק, ונתבאר בכל זה, אשר בעת שעלמא עלאה דבינה נכלל בעלמא תתאה והאצילה, את עלמא תתאה דזו"ן, הנק' זו"ן הקטנים, הנה נאצלו בסוד המפתחא, המכונה דרך או ארח, וע"כ מקבלים גם הם הארת חכמה כמו עלמא תתאה דבינה.
עלמא עלאה כד אתמליא ואתעברא כנוקבא דמתעברא מן דכורא: עולם העליון דבינה, דהיינו או"א שהם במלכות דמנעולא, הנקראת שביל או נתיב, כשנתמלא בסוד הזווג דאור העליון על המלכות שלהם, ונתעברו מהאור כמו נוקבא המתעברת מן דכורא, אפיקת תרין בנין כחד, דכר ונוקבא, ואינון שמים וארץ כגוונא עלאה, הוציאו וילדו שני בנים כאחד, זכר ונקבה שהם זו"ן, והם שמים וארץ כעין עולם העליון דבינה, דהיינו או"א, כי גם הם נתקנו במלכות דמנעולא כמוהם, וע"כ נמצאים גם הם בחסדים מכוסים. ונתבאר ההפרש משמים וארץ עליונים שיצאו מעלמא עלאה דבינה, לשמים וארץ תחתונים שיצאו מעלמא תתאה דבינה. שהעליונים הם רק בחסדים מכוסים כי נתקנו בהמלכות דמנעולא, דלא אתיידע. והתחתונים הם בחסדים המגולים בהארת חכמה, כי נתקנו בהמלכות דמפתחא דאתיידע, שה"ס ארח, ועליה אומר הכתוב ​וארח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום.