חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

אות שח

זהר

שח) ת"ח, יאות הוה ללוט, דקב"ה יפיק מניה ומאתתיה, תרין אומין אלין, אלא בגין לאתקשרא באתרייהו, דאתחזי להו. ואתעבידו מגו יינא, וההוא יינא, אזדמן להון במערתא, ההיא ליליא, ודא הוא רזא, דאתעבידו כד"א וישת מן היין וישכר. והא אתמר ואוקמוה.

פירוש הסולם

שח) ת"ח יאות וכו': בוא וראה, ראוי היה לוט, שהקב"ה יוציא ממנו ומאשתו שתי אומות הללו. אלא כדי לקשר אותם במקום הראוי להם, לכן הוציא אותם מבנותיו. ולידתם נעשה מתוך יין, דהיינו כמ"ש ותשקין את אביהן יין ויין הזה נועד להם באותה לילה, במערה, וזהו סוד עשיתם, כלומר שלולא היין, לא באו האומות הללו לעולם, כמו שאתה אומר וישת מן היין וישכר. וכבר נתבאר זה ונתיישב.
ביאור המאמר. תחילה צריכים להבין ב' הביאורים: של ר' יצחק ושל ר' אלעזר, בפירוש הכתוב והוא מסכות מתהפך בתחבולותיו וגו'. והענין הוא, כי יש ב' מיני מהפכות בתקוני העולמות. א) הוא מהפכת סדום ועמורה, שכבר נתבאר ענינו לעיל (דף פ"ג ד"ה פנימיות עש"ה) ומבחינת מהפכה זו ביאר ר' יצחק את הכתוב והוא מסבות מתהפך וגו' וע"כ אמר ואייתי קומרין טהורין. ולבתר מהפך לון, כי אלו ג"ר דהארת השמאל, היו אורות משחיתים. בסו"ה ארדה נא ואראה הכצעקתה וגו'. (כנ"ל דף ס"ה ד"ה פירוש, ואחר כך הפך אותם ותקן הגזרא דדינא למעלה והג"ר נפלו למטה, כנ"ל ע"ש. מהפכה ב) הוא מהפכת הטיקלא, המהפך מאנין ממאנא דא למאנא אחרא. (כנ"ל באות רצ"ט) והוא המהפכה דמואב ועמון, שמצד לידתם היו קליפות טמאות יותר מכל העמים עד שנאסרו לבא בקהל ה'. ובסוד והוא מסיבות מתהפך בתחבולותיו וגו', יצאו מהם כל המלכים ומלך המשיח. והענין הוא. כי ב' האומות הללו, נמשכו על ידי יין המשכר, שפירושו על ידי נחש הקדמוני, כמ"ש להלן (בסתרי תורה ע"ש) דהיינו שהיה בדומה לחטא דעצה"ד, וע"כ המשיך ג"ר דהארת שמאל באתגליא, כלומר אורות מגולים בחכמה. ובבחי' ג"ר כדי שהאורות ימשכו ממעלה למטה, כמו בעצה"ד, והמשכה זו עשתה הבכירה, שממנה נולד מואב, שע"ז שלו פעור, הוא באתגליא. והרמז הוא, שהשם מואב הוא בגלוי לכל, שנולד מאביו. ונודע. שעל ידי המשכת ג"ר דשמאל מתגלית המלכות דמדת הדין. (כמ"ש לעיל פרשת נח ק"ח ד"ה פירוש) וע"כ הצעירה המשיכה רק בחינת ו"ק, שהיה כבר מגולה בה המלכות דמדת הדין. ועכ"ז היו קשורים ב' הקליפות ג"ר וו"ק זו בזו, והיו מקבלים זו מזו. ולפי שהמשכת הצעירה היתה מעורבה עם מלכות דמדת הדין הדוחית כל המוחין, (כנ"ל נח ק"ח ד"ה פירוש) ע"כ היתה, כל מעשיה באתכסיא, בסו"ה ועין נואף שמרה נשף לאמור לא תשורני עין. ולפיכך נאסרו עמון ומואב לבא בקהל ה'. כי טומאתם היה גדולה, כי מואב נאסר, משום שהיה מבחינת ג"ר דהארת השמאל, שאז מלבד שנמשכות בדינים קשים, הנה גם מגלות המלכות דמדת הדין כנ"ל, ועמון נאסר משום שמלכות דמדת הדין היתה בו. אמנם כנגד זה נתקנה הנוקבא דקדושה, בעת שהתחתונים מטיבים מעשיהם, שהאורות המגולים בחכמה, מאירים בה מלמטה מחזה, ובבחינת ממטה למעלה, ובזה מתבטלת קליפת מואב, וכן בדרך זה מתכללים הקוים דחכמה וחסדים זה בזה, והארת החכמה מתקיימת בכל השלמות. והאורות המכוסים מאירים בה מלמעלה מחזה, במקום ג"ר. וכן בחינת המלכות דמדת הדין נתקנה ונגנזה שם מחזה ולמעלה, ואינה פועלת שום דין, ובזה מתבטלת קליפת עמון. והמלכות הממותקת במדת הרחמים המכונה מפתחא, נתקנה מחזה ולמטה של הנוקבא. וז"ס זכי הא טוב, (כנ"ל בהקדמת הזהר דף קכ"ג אות קכ"ב ד"ה ב') ואם לא זכי הא רע כי אז מתקלקל תקון הנ"ל שבנוקבא, והאורות מאירים בדינים דשמאל, וחוזרות קליפת מואב ועמון לשליטתם, ומביאים דינים קשים בעולם.
וזה שאמר רבי אלעזר. (באות רצ"ח) הקב"ה מסבב סבובין, ואייתי עובדין בעלמא לאתקיימא, דהיינו שסבב סבות ועשה מעשים בעולם, שהיא הנוקבא המכונה עולם, שתקן אותה באורות מכוסים מחזה ולמעלה, ואורות מגולים מחזה ולמטה, ועשה זה בבנין הנוקבא כדי לאתקיימא, שהארת החכמה תתקיים בה, דהיינו שבדרך זה נכללים הקוין זה בזה והחכמה מתלבשת בחסדים כנ"ל, ואז מתקיימת. ולבתר דחשיבו בני נשא דיתקיימון אינון עובדין, ואחר שבני אדם מובטחים שהמוחין יתקיימו, ואינם שומרים עוד דרכיהם, וחוטאים להמשיך אורות המגולים, בהמקום שלמעלה מחזה, אז, קב"ה מהפך לון לאינון עובדין, וכו', כי אז חוזרים קליפת מואב ועמון למקומם כנ"ל, ואורות השמאל מביאים דינים קשים בעולם.
וז"ש (באות ש"א) אי מטיבין וכו': ההוא טקלא דסחרא אסחרת לון לימינא. דהיינו שהקב"ה מתקן אז את הטקלא דסחרא שהיא הנוקבא, שאורות המגולים, יאירו למטה מחזה וכו' כנ"ל, ואז החכמה מתלבשת בחסדים והימין שולט כנ"ל. אתו בני נשא לאבאשא וכו' קב"ה אסחר ליה בסטרא דשמאלא כי אז חוזרים קליפת מואב ועמון למקומם, והשמאל שולט כנ"ל, וז"ש ומהפך מסבות ומאנין דהוו בקדמיתא, לההוא סטר שמאלא, שמהפך המסבות והכלים שהיו מתוקנים מתחילה לימין, דהיינו האורות המכוסים למעלה והאורות המגולים למטה, ועתה נתהפכו, שאורות המגולים למעלה ואורות המכוסים למטה. שדרך זה הוא שליטת השמאל בדינים הקשים, כנ"ל. וז"ש (באות ש"ז) לוט נפקו מניה ומבנתיה תרין אומין מתפרשן ואתקשרו בההוא סטרא דאתחוי לון, שנקשרו במקום הראוי להם, דהיינו האורות מגולים למעלה מחזה, שהיא קליפת מואב, ואורות מכוסים למטה מחזה שהיא קליפת עמון, כנ"ל. ועל דא קב"ה מסבב סבובין ומגלגל גלגולין בעלמא דיתעביד כלא כדקא יאות וכו'. דהיינו להפך הסדר בהנוקבא הנקראת עולם, שאורות המכוסים יאירו בה למעלה והמגולים למטה כנ"ל. תשלום ענין זה מתבאר להלן בסמוך, בביאור הסתרי' תורה, על הכתוב ויעל לוט מצוער.