זהר

שח) וע"ד גרים מותא לכל עלמא, ודא הוא, דכדין אסתאבת מקדשא, עד זמן קציב, דאתקנת סיהרא ותבת לאנהרא, ודא הוא אהל מועד. ועל דא, יהושע לא מית, אלא בעיטא של נחש דא דקריב ופגים משכנא, כדקדמיתא.

פירוש הסולם

שח) ועל דא גרים מותא לכל עלמא, ודא הוא, דכדין אסתאבת מקדשא עד זמן קציב: ועל כן גרם מות לכל העולם וזהו הטעם, כי אז נטמא המקדש, שהיא הנוקבא, עד זמן קצוב, דאתקנת סיהרא, ותבת לאנהרא עד שנתקנה הלבנה, שהיא הנוקבא, וחוזרת להאיר. פירוש. כי על ידי המשכת השמאל מהזווג שמחזה ולמטה, נתגלה הנקודה דצמצום א' בהנוקבא, שעם גילויה מסתלקים ממנה כל האורות, והיא דומה לאשה שנטמאה ונפרדה מבעלה עד זמן קצוב, דהיינו אחר שתטהר, וכן כאן היא נפרדת מז"א עד שהתחתונים יעשו תשובה, ויתקנו בזה את הנוקבא. ודא הוא אהל מועד, וזה היא שנקראת עתה, אהל מועד. כי מועד פירושו זמן קצוב, כי זווגה נפסק ע"י קרבת הנחש. כנ"ל. ועל דא יהושע לא מית אלא בעיטא של נחש דא, דקריב ופגים משכנא כדקדמיתא, וע"כ יהושע לא מת אלא בהעצה של נחש הזה שקרב ופגם את המשכן, שהיא הנוקבא, כבתחילה, כמקודם מתן תורה. פירוש. כי על ידי חטא העגל, חזרה השליטה להנחש לפתות התחתונים, שימשיכו לו מבחינת הזווג שמחזה ולמטה, שאז נקרב הנחש לינק מאורות הנוקבא, שמסבת קרבתו לינק, נפסק תכף זווג העליון, והיא נפרדת מז"א. וכן היא נפגמת ע"י גילוי הנקודה דצמצום א' כנ"ל, ומיושב קושיא הנ"ל, שהקשה כיון שיהושע לא חטא למה לא נשאר בחירות ממלאך המות. כי הטעם הוא, משום שהנוקבא נפרדה מז"א בסבת חטא העגל, ולא נתקנה אח"כ אלא בזווג דפסיק, מחמת שליטת הנחש לקרב ולהפסיק הזווג, וע"כ גם יהושע לא יכול לקבל עוד מהנוקבא חיים נצחיים כמקודם העגל, וע"כ מת כמו האחרים.